בחודש יוני 2022 נערך באוניברסיטת תל אביב כנס מיוחד מטעם מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, שבפקולטה לניהול ע"ש קולר, שעסק בנושא החשוב של התארכות תוחלת החיים וכיצד היא מעצבת את עתיד הכלכלה והעולם העסקי.
את הכנס פתחה ד"ר רוית כהן-מיתר, מנהלת מכון אלי הורביץ, שאמרה "אין נושא שעתיד להשפיע על ההתרחשויות בעולם בעשורים הבאים כמו הדמוגרפיה", והציגה תחזית של מרכז טאוב לפיה האוכלוסייה בישראל תצמח ל-12.8 מיליון נפש ב-2040, "כשקצב ההזדקנות ומספר התושבים מעל גיל 70 יגדל משמעותית ויעמוד על 1.4 מיליון בשנה זו, לעומת 697 אלף ב-2017".
מנהלת פורום אימפקט BSI במכון, מיכל פוניה-אלכסנדרון, שהנחתה את הכנס, סיפרה על החשיבות הרבה שמעניק המכון לפיתוח המחקר והשיח על הממשק שבין העסקים לבין החברה והסבירה כי נושא הכנס הנוכחי נבחר מאחר "שהתארכות החיים היא ללא ספק מהגורמים המעצבים ביותר של העתיד".
את הכנס פתחה ד"ר רוית כהן-מיתר, מנהלת מכון אלי הורביץ, שאמרה "אין נושא שעתיד להשפיע על ההתרחשויות בעולם בעשורים הבאים כמו הדמוגרפיה", והציגה תחזית של מרכז טאוב לפיה האוכלוסייה בישראל תצמח ל-12.8 מיליון נפש ב-2040, "כשקצב ההזדקנות ומספר התושבים מעל גיל 70 יגדל משמעותית ויעמוד על 1.4 מיליון בשנה זו, לעומת 697 אלף ב-2017".
מנהלת פורום אימפקט BSI במכון, מיכל פוניה-אלכסנדרון, שהנחתה את הכנס, סיפרה על החשיבות הרבה שמעניק המכון לפיתוח המחקר והשיח על הממשק שבין העסקים לבין החברה והסבירה כי נושא הכנס הנוכחי נבחר מאחר "שהתארכות החיים היא ללא ספק מהגורמים המעצבים ביותר של העתיד".
התייחסות אחרת
מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מאיר בינג, הצהיר כי המשרד מבקש לשנות את התפישה של הגילנות בישראל – ולהביא לכך שתהיה בציבור התייחסות אחרת לציבור המבוגר, שתכיר ביכולת שלו לתרום לחברה ולמשק.
לדבריו, ע"פ התחזיות, הגידול באוכלוסייה המבוגרת בעשורים הקרובים יהיה בולט במיוחד בגילאי 75 ומעלה, ובמיוחד בגילאי 85 פלוס, "עובדה שתהיה לה השפעה דרמטית על היקף צריכת שירותי הרפואה, ועל ההוצאות על שירותי סיעוד שמתמקדות בגילאים הללו".
בינג הציג את תכניות המשרד לשנים הקרובות, ואמר כי הן יתמקדו בסיוע למבוגרים להישאר תפקודיים ועצמאיים כמה שיותר, דבר שמועיל להם הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית. "הוגדרו מדדים שבוחנים בריאות, משמעות וחוסן כלכלי – להזדקנות מיטבית", הסביר בינג, "ואנחנו חותרים להגיע אליהם בעזרת מגוון כלים – שנועדו לקדם בין השאר זקנה פעילה בתעסוקה, בקשרים חברתיים ובהתנדבות".
לדבריו, ע"פ התחזיות, הגידול באוכלוסייה המבוגרת בעשורים הקרובים יהיה בולט במיוחד בגילאי 75 ומעלה, ובמיוחד בגילאי 85 פלוס, "עובדה שתהיה לה השפעה דרמטית על היקף צריכת שירותי הרפואה, ועל ההוצאות על שירותי סיעוד שמתמקדות בגילאים הללו".
בינג הציג את תכניות המשרד לשנים הקרובות, ואמר כי הן יתמקדו בסיוע למבוגרים להישאר תפקודיים ועצמאיים כמה שיותר, דבר שמועיל להם הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית. "הוגדרו מדדים שבוחנים בריאות, משמעות וחוסן כלכלי – להזדקנות מיטבית", הסביר בינג, "ואנחנו חותרים להגיע אליהם בעזרת מגוון כלים – שנועדו לקדם בין השאר זקנה פעילה בתעסוקה, בקשרים חברתיים ובהתנדבות".
בינג הקדיש חלק גדול מדבריו לצורך לקדם את התעסוקה בקרב המבוגרים, באמצעות כלים כגון העלאת גיל הפרישה, הגדלת סף ההכנסה שלא גורמת לקיצוץ בקצבה, התאמת משרות למבוגרים והסרת חסמים. "מחקרים מראים כי השנה שלאחר הפרישה מהעבודה עלולה לגרום לירידה משמעותית בתפקוד, ואנחנו נערכים לתמוך באוכלוסייה לקראת תקופה זו ובמהלכה, בעזרת מרכזים, סדנאות והכשרות", הסביר.
הוא הוסיף כי המשרד, בעקבות הקורונה, שם דגש גדול גם על כלים שמסייעים בהפגת הבדידות בגילאים המבוגרים. נושא חשוב נוסף בו מתמקדת עבודת הממשלה, אמר בינג, הוא קידום פתרונות דיור מתאימים לגיאים הללו, בדגש על דירות קטנות, שיש בהן מחסור ניכר בשוק.
הוא הוסיף כי המשרד, בעקבות הקורונה, שם דגש גדול גם על כלים שמסייעים בהפגת הבדידות בגילאים המבוגרים. נושא חשוב נוסף בו מתמקדת עבודת הממשלה, אמר בינג, הוא קידום פתרונות דיור מתאימים לגיאים הללו, בדגש על דירות קטנות, שיש בהן מחסור ניכר בשוק.
עבודה – רווחה כלכלית ונפשית
העלייה המדהימה בתוחלת החיים היא אתגר מורכב המשפיע על כל מסגרות החיים בארץ ובעולם. ג'וינט אשל הפועל מזה 53 שנים בשיתוף ממשלת ישראל לפתח שירותים ולהיטיב את חייהם של הזקנים בישראל, פועל ב-3 שנים האחרונות לסייע לממשלת ישראל להגדיר מהי הזדקנות מיטבית, מהם המדדים שאליהם יש לחתור על מנת לקדמה, ולפתח וליישם את המהלכים שנכון לקדמם בשנים הבאות כדי לקדם הזדקנות מיטבית בישראל.
מנכ״ל אשל ג׳וינט ישראל, יוסי היימן, הציג בדבריו נתון ייחודי לישראל, לפיו רק 3% מהמבוגרים גרים בדיור מוגן. כ-80% מבני ומבנות ה-65+ שמוגדרים כעצמאיים, וכ-17% מהם אשר סובלים מירידה תפקודית, ממשיכים לחיות בקהילה ולדבריו "כיום ידוע שיש לכך חשיבות רבה ותרומה לאיכות החיים שלהם". עם זאת, הוא הדגיש כי בישראל, בהשוואה למדינות ה-OECD, אנשים חיים שנים רבות יותר כשהם מתמודדים עם מחלות כרוניות.
מנכ״ל אשל ג׳וינט ישראל, יוסי היימן, הציג בדבריו נתון ייחודי לישראל, לפיו רק 3% מהמבוגרים גרים בדיור מוגן. כ-80% מבני ומבנות ה-65+ שמוגדרים כעצמאיים, וכ-17% מהם אשר סובלים מירידה תפקודית, ממשיכים לחיות בקהילה ולדבריו "כיום ידוע שיש לכך חשיבות רבה ותרומה לאיכות החיים שלהם". עם זאת, הוא הדגיש כי בישראל, בהשוואה למדינות ה-OECD, אנשים חיים שנים רבות יותר כשהם מתמודדים עם מחלות כרוניות.
היימן הדגיש בדבריו את חשיבותה הרבה של תעסוקה בגילאים המבוגרים. לדבריו, ניתן לראות כי בשנותיה הראשונות של המדינה, אדם עבד בממוצע 97% מתקופת חייו הבוגרים. כיום, האחוז הזה ירד ל-76% בלבד. הוא ציין כי ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שיש בהן פער גדול בין נשים לגברים במועד הפרישה. "אני חושב שזו טעות גדולה", אמר, "העבודה מביאה רווחה כלכלית ונפשית ונותנת משמעות. זה לדעתי השינוי המרכזי שדרוש לעשות, למרות שזה מורכב".
היימן אמר כי מטרת העל של הארגון היא "לקדם הזדקנות מיטבית שבאה לידי ביטוי בדחיקת התלות. הבעיות מתחילות ברגע שנעלמת העצמאות. אנחנו רוצים להוסיף לא רק שנים לחיים אלא גם חיים לשנים". היימן הדגיש כי נדרשת רפורמה משמעותית בכל תחום הסיעוד, כדי שזה יעודד עצמאות, בניגוד למצב הקיים כיום, שבו המערכת יוצרת תלות במטפלים. "הממשלה קיבלה החלטה חשובה בנושא הטיפול בהזדקנות האוכלוסייה, שמקדמת יישום של מדדים ויעדים", הוסיף, "ואנחנו שמים דגש על שיפור מניעת המחלות, על קידום האוריינות הדיגיטלית ועל תמיכה בקבוצות ספציפיות הנמצאות בסיכון מוגבר".
היימן אמר כי מטרת העל של הארגון היא "לקדם הזדקנות מיטבית שבאה לידי ביטוי בדחיקת התלות. הבעיות מתחילות ברגע שנעלמת העצמאות. אנחנו רוצים להוסיף לא רק שנים לחיים אלא גם חיים לשנים". היימן הדגיש כי נדרשת רפורמה משמעותית בכל תחום הסיעוד, כדי שזה יעודד עצמאות, בניגוד למצב הקיים כיום, שבו המערכת יוצרת תלות במטפלים. "הממשלה קיבלה החלטה חשובה בנושא הטיפול בהזדקנות האוכלוסייה, שמקדמת יישום של מדדים ויעדים", הוסיף, "ואנחנו שמים דגש על שיפור מניעת המחלות, על קידום האוריינות הדיגיטלית ועל תמיכה בקבוצות ספציפיות הנמצאות בסיכון מוגבר".
מהפך תפיסתי
לדברי מנכ"לית שירותי בריאות כללית, רות רלבג, הזדקנות האוכלוסייה מהווה אתגר אסטרטגי רב-מימדי למדינת ישראל, שיחד עם אתגרים נוספים יביאו בשנים הקרובות להמשך גדילת הביקוש לשירותי בריאות למול היצע שאינו מספק. רלבג ציינה כי ישראל היא מדינה צעירה יחסית, והדבר פעל לטובתה עד עתה. ואולם, בעתיד המצב עומד להשתנות. כך למשל, לשם השוואה, בשנת 1980 היו בישראל רק כמה אלפי אנשים בני 90+, ולעומת זאת, בעוד כ-40 שנה, יהיו ע"פ התחזית כ-350 אלף איש בגילאים הללו.
כבר כיום, ציינה רלבג, יש בישראל מחסור במיטות, שיעורי תפוסה גבוהים ושחיקה רבה בקרב הצוותים, שכמובן הואצה בתקופת הקורונה. היא אמרה כי האתגר המרכזי של מערכת הבריאות הוא המחסור הצפוי בכוח אדם (רופאים/ות, אחים/ות וכוח עזר) וכי אתגר זה מורכב לפתרון, בשל תקופת ההכשרה הארוכה הדרושה לכוח האדם.
כבר כיום, ציינה רלבג, יש בישראל מחסור במיטות, שיעורי תפוסה גבוהים ושחיקה רבה בקרב הצוותים, שכמובן הואצה בתקופת הקורונה. היא אמרה כי האתגר המרכזי של מערכת הבריאות הוא המחסור הצפוי בכוח אדם (רופאים/ות, אחים/ות וכוח עזר) וכי אתגר זה מורכב לפתרון, בשל תקופת ההכשרה הארוכה הדרושה לכוח האדם.
"הקורונה הדגימה מה קורה במצב שלא ערוכים לו", אמרה רלבג, "העתיד דורש שינוי עמוק במאפייני צריכת שירותי הבריאות. למטפלים ולמטופלים יש צרכים אחרים. הגישה השגרתית לא תענה על הצורך".
לדברי רלבג, לצד האתגרים, ניצבות בפנינו גם הזדמנויות אדירות ש"ימי הקורונה" העצימו וחשוב שנמנף אותן. יש להמשיך ולפתח באופן משמעותי את האמצעים הדיגיטליים והביתיים – ולשים דגש על רפואה יוזמת מראש ופרואקטיבית. "מאז הקורונה רואים אצלנו ירידה של 42% במפגשים פרונטאליים", אמרה, "זו דרמה גדולה. צריך להוציא פעילויות מבתי החולים לקהילה, לבית ולמרחב הווירטואלי".
רלבג טוענת כי במקביל לצורך המשמעותי בהגדלת המשאבים העומדים לרשות המערכת לטובת תכנון ארוך טווח של תשתיות אשפוז וכוח אדם, חובה עלינו גם לפתח יכולות אשר יאפשרו שימוש מושכל ומדויק יותר במשאבים הקיימים, וביניהם: יכולות דיגיטליות, יכולות למתן שירותים בקהילה ובבית המטופל והעצמת יכולות טיפול מונע ומותאם אישית. כל זאת – תוך וידוא מתן הטיפול המתאים לכל מטופל ובאופן המתאים לצרכיו, כך שנייצר ערך שירותי ובריאותי הן למטופל והן למערכת.
לדברי רלבג, לצד האתגרים, ניצבות בפנינו גם הזדמנויות אדירות ש"ימי הקורונה" העצימו וחשוב שנמנף אותן. יש להמשיך ולפתח באופן משמעותי את האמצעים הדיגיטליים והביתיים – ולשים דגש על רפואה יוזמת מראש ופרואקטיבית. "מאז הקורונה רואים אצלנו ירידה של 42% במפגשים פרונטאליים", אמרה, "זו דרמה גדולה. צריך להוציא פעילויות מבתי החולים לקהילה, לבית ולמרחב הווירטואלי".
רלבג טוענת כי במקביל לצורך המשמעותי בהגדלת המשאבים העומדים לרשות המערכת לטובת תכנון ארוך טווח של תשתיות אשפוז וכוח אדם, חובה עלינו גם לפתח יכולות אשר יאפשרו שימוש מושכל ומדויק יותר במשאבים הקיימים, וביניהם: יכולות דיגיטליות, יכולות למתן שירותים בקהילה ובבית המטופל והעצמת יכולות טיפול מונע ומותאם אישית. כל זאת – תוך וידוא מתן הטיפול המתאים לכל מטופל ובאופן המתאים לצרכיו, כך שנייצר ערך שירותי ובריאותי הן למטופל והן למערכת.
אתגר מורכב
המציאות מעידה כי תקופת הגיל השלישי מאופיינת גם כמעצימה, חווייתית, בעלת ערך פנימי וחיצוני, בשילוב ניסיון, ידע, פניות, נקודת מבט רחבה, רצון להנאה לתרום ולתת. מציאות זו מחייבת גם את המגזר העסקי בהתאמה של "תנועה כלפי מעלה" – פיתוח שירותים ומוצרים רלוונטיים ומתן מענה מתאים לצרכים.
מנכ"ל איגוד הבנקים בישראל, איתן מדמון, התייחס בדבריו לאתגרי המערכת הפיננסית והבנקאית, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לדבריו, אחת מהבעיות, היא שרק שליש מהמבוגרים מעל גיל 65 הם ילידי ישראל, ורק 59% מהאוכלוסייה המבוגרת שולטים היטב בעברית.
אתגר משמעותי במיוחד, ציין, נעוץ בקדמה הטכנולוגית. "המערכת הבנקאית מייצרת כלים דיגיטליים בהיקף עצום אבל יש לזה מחיר – סגירת סניפים. העברת האוכלוסייה המבוגרת לדיגיטל, היא נושא לא פשוט".
מנכ"ל איגוד הבנקים בישראל, איתן מדמון, התייחס בדבריו לאתגרי המערכת הפיננסית והבנקאית, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לדבריו, אחת מהבעיות, היא שרק שליש מהמבוגרים מעל גיל 65 הם ילידי ישראל, ורק 59% מהאוכלוסייה המבוגרת שולטים היטב בעברית.
אתגר משמעותי במיוחד, ציין, נעוץ בקדמה הטכנולוגית. "המערכת הבנקאית מייצרת כלים דיגיטליים בהיקף עצום אבל יש לזה מחיר – סגירת סניפים. העברת האוכלוסייה המבוגרת לדיגיטל, היא נושא לא פשוט".
מדמון ציין כי הבנקים פועלים כדי לקדם את האוריינות הדיגיטלית בקרב הלקוחות, על מנת לסייע להם. כמו כן, אמר, הבנקים מסייעים למבוגרים בהתמודדות עם הונאות, נותנים להם קדימות בתורים, ומוודאים שיקבלו מסלולים מתאימים להם.
טכנולוגיות חדשניות
פלח אוכלוסיית בני הגיל השלישי בעולם לא רק הולך וצומח בקצב מהיר אלא שגם אוכלוסייה זו הינה אוכלוסייה צרכנית המחפשת איכות חיים גבוהה. כך לדוגמא התרומה של בני הגיל השלישי לכלכלת העולם עמדה על 15 טריליון דולר בשנת 2020. אז כשיש כוח צרכני, דרישה וצורך, אנו עדים להתפתחות אקוסיסטם יזמי עשיר ומגוון, הצומח משנה לשנה ומחבר יזמים מתחילים, חברות צעירות וחברות ענק כדוגמת אמזון.
ד"ר יעל בנבנישתי, מנכ"לית קרן מגדלי הים התיכון ונצ'רס (Mediterranean Towers Ventures), הקרן הראשונה בישראל שהוקמה על מנת לתמוך ולהוביל עולם תוכן זה, סיפרה בהרצאתה על תחום הטכנולוגיות החדשניות המיועדות לגילאים המבוגרים. "זה שוק גדול ומעניין", אמרה, "ויש מגוון רחב של פיתוחים שנועד לשפר את פעולות היום יום, המעורבות בקהילה, הניידות, הקוגניציה וכמובן הבריאות". בנבנישתי הציגה מגוון פיתוחים חדשים, כגון רובוטים שמסייעים למבוגרים בביתם, טכנולוגיות לניטור נפילות, אפליקציות לניהול לקיחת תרופות ועוד.
ד"ר יעל בנבנישתי, מנכ"לית קרן מגדלי הים התיכון ונצ'רס (Mediterranean Towers Ventures), הקרן הראשונה בישראל שהוקמה על מנת לתמוך ולהוביל עולם תוכן זה, סיפרה בהרצאתה על תחום הטכנולוגיות החדשניות המיועדות לגילאים המבוגרים. "זה שוק גדול ומעניין", אמרה, "ויש מגוון רחב של פיתוחים שנועד לשפר את פעולות היום יום, המעורבות בקהילה, הניידות, הקוגניציה וכמובן הבריאות". בנבנישתי הציגה מגוון פיתוחים חדשים, כגון רובוטים שמסייעים למבוגרים בביתם, טכנולוגיות לניטור נפילות, אפליקציות לניהול לקיחת תרופות ועוד.
סיכום הכנס – הזדמנות ואתגר
יו"ר מכון אלי הורביץ, יאיר סרוסי, סיכם את הכנס ואמר כי הנתונים והתחזיות מראים כי הזדקנות האוכלוסייה יוצרת הזדמנויות גדולות לחברות ולעסקים.
לצד זאת, הוא ציין, חשוב לזכור את האתגרים שעומדים בפני החברה והמדינה: "ההזדקנות מאטה את הצמיחה. ישראל נהנתה מאוכלוסייה צעירה וזה משתנה. יש להיערך לכך ולהוציא את כל התוכנית הנהדרות ששמענו מהכוח אל הפועל".
לצד זאת, הוא ציין, חשוב לזכור את האתגרים שעומדים בפני החברה והמדינה: "ההזדקנות מאטה את הצמיחה. ישראל נהנתה מאוכלוסייה צעירה וזה משתנה. יש להיערך לכך ולהוציא את כל התוכנית הנהדרות ששמענו מהכוח אל הפועל".
