מגפת הקורונה העולמית יצרה בשנת 2020 שיבוש חסר תקדים בחיי כולנו. האתגרים היו רבים מספור, והשפיעו על כל אחד ואחת. תשומת הלב העולמית הופנתה להתמודדות עם הנגיף. עם זאת, אולי דווקא בגלל התובנות שנוצרו עקב המגיפה, נושאים כגון קיימות, איכות סביבה ואנרגיה ירוקה – תפסו מקום בולט מתמיד על שולחן מקבלי ההחלטות בארגונים בינלאומיים, מדינות ותאגידים.
פורום האימפקט BSI במכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב יזם כנס מיוחד (בזום) שעסק במשבר הסביבתי ואסטרטגיה עסקית.
את הכנס פתחה ד"ר טליה אהרוני, מייסדת ארגון "מעלה" ומרצה בפקולטה לניהול. "בכנס דאבוס שנערך זה עתה הגדירו את סיכוני האקלים ככאלה שסכנת התממשותם היא הגבוהה ביותר. בארה"ב, ראינו שאחד הצעדים הראשונים של הנשיא החדש ביידן היה חזרה להסכם פריז. יזמנו את הכנס כדי להגביר את המודעות לחשיבות התחום כאן בישראל, ולראות איך אנחנו יכולים להסתכל למשבר בעיניים, ולעודד חברות ומנהיגים עסקיים להוביל תהליכי שינוי שמייצרים מענה אסטרטגי, יוצרים אימפקט חיובי על החברה ועל הסביבה - וגם מניבים תשואה עסקית".
פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול וראש מכון אלי הורביץ, בירך את המשתתפים ואמר: "בעבר שמנו פחות דגש על הפן הסביבתי והחברתי, אבל כעת הוא הולך ותופס יותר ויותר תשומת לב ופוקוס. לפן הסביבתי השפעה מיידית - וגם עתידית לדורי דורות. אנחנו צריכים לפעול להעלאת המודעות, כדי שהנושא יתפוס יותר ויותר מקום בדיוני ההנהלות והדירקטוריונים, כדי שלא נמצא את עצמנו במקום גרוע בהרבה בעתיד".
פורום האימפקט BSI במכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב יזם כנס מיוחד (בזום) שעסק במשבר הסביבתי ואסטרטגיה עסקית.
את הכנס פתחה ד"ר טליה אהרוני, מייסדת ארגון "מעלה" ומרצה בפקולטה לניהול. "בכנס דאבוס שנערך זה עתה הגדירו את סיכוני האקלים ככאלה שסכנת התממשותם היא הגבוהה ביותר. בארה"ב, ראינו שאחד הצעדים הראשונים של הנשיא החדש ביידן היה חזרה להסכם פריז. יזמנו את הכנס כדי להגביר את המודעות לחשיבות התחום כאן בישראל, ולראות איך אנחנו יכולים להסתכל למשבר בעיניים, ולעודד חברות ומנהיגים עסקיים להוביל תהליכי שינוי שמייצרים מענה אסטרטגי, יוצרים אימפקט חיובי על החברה ועל הסביבה - וגם מניבים תשואה עסקית".
פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול וראש מכון אלי הורביץ, בירך את המשתתפים ואמר: "בעבר שמנו פחות דגש על הפן הסביבתי והחברתי, אבל כעת הוא הולך ותופס יותר ויותר תשומת לב ופוקוס. לפן הסביבתי השפעה מיידית - וגם עתידית לדורי דורות. אנחנו צריכים לפעול להעלאת המודעות, כדי שהנושא יתפוס יותר ויותר מקום בדיוני ההנהלות והדירקטוריונים, כדי שלא נמצא את עצמנו במקום גרוע בהרבה בעתיד".
From Here to Sustainability: Responsible Business in an Uncertain Era
ג'ואל מקובר, יו"ר ועורך בכיר של .GreenBiz Group Inc. , הצטרף לכנס ממקום מושבו בארה"ב – וסיפר על התהליכים הבולטים בהם הוא מבחין, מתוקף תפקידו כיועץ לענייני סביבה לחברות גדולות.
"זהו זמן יוצא דופן לנהל שיחה שכזו", אמר, "אנחנו רואים חברות ענק כמו אפל, בואינג, נסטלה, טסקו ואחרות - שעשו בחודשים האחרונים צעדים דרמטיים בתחום: מתן בונוסים למנהלים על הישגים בתחום הקיימות, התחייבות משמעותיות להפחתת פליטות פחמן, התחייבות לשכר מינימום לעובדים בכל השרשרת ועוד. רוב החברות כיום פועלות בתחום, אבל באורח נקודתי ורנדומלי. עם זאת, יותר ויותר חברות מבינות שהן צריכות שתהיה להן אסטרטגיית קיימות מקיפה וכוללת, ולחפש לא רק את התמיכה לקהילה, אלא גם הזדמנויות עסקיות שהחברה יכולה להפיק מהאסטרטגיה".
"זהו זמן יוצא דופן לנהל שיחה שכזו", אמר, "אנחנו רואים חברות ענק כמו אפל, בואינג, נסטלה, טסקו ואחרות - שעשו בחודשים האחרונים צעדים דרמטיים בתחום: מתן בונוסים למנהלים על הישגים בתחום הקיימות, התחייבות משמעותיות להפחתת פליטות פחמן, התחייבות לשכר מינימום לעובדים בכל השרשרת ועוד. רוב החברות כיום פועלות בתחום, אבל באורח נקודתי ורנדומלי. עם זאת, יותר ויותר חברות מבינות שהן צריכות שתהיה להן אסטרטגיית קיימות מקיפה וכוללת, ולחפש לא רק את התמיכה לקהילה, אלא גם הזדמנויות עסקיות שהחברה יכולה להפיק מהאסטרטגיה".
לדברי מקובר, יישום של האסטרטגיה יכול להתבסס על מטרות עסקיות מובהקות כגון הגדלת מכירות, הפחתת עלויות, פיתוח מוצרים ושווקים חדשים – ולא רק על קידום ערכי המותג כפי שנהוג לחשוב. בנוסף, הסביר כי האסטרטגיה חייבת לקחת בחשבון את הסיכונים שמשבר האקלים מהווה בעבור העסק.
מקובר הוסיף, כי התפיסה, שיותר ויותר אנשים רוצים לדעת שההשקעה הכספית שלהם מגיעה לחברות שמתחשבות בסביבה, הפכה למקובלת בוול סטריט. "הרבה כסף זורם להשקעות שמתמקדות בחברות כאלה, שגם השיגו ביצועים טובים בשנת 2020", אמר, "כך למשל לארי פינק המנכ"ל של חברת ההשקעות הענקית 'בלאקרוק' העריך באחרונה במכתב למשקיעים, שחברות שיש להן אסטרטגיה ל'אפס פליטות', יבלטו לטובה ביחס למתחרותיהן".
מקובר הוסיף, כי התפיסה, שיותר ויותר אנשים רוצים לדעת שההשקעה הכספית שלהם מגיעה לחברות שמתחשבות בסביבה, הפכה למקובלת בוול סטריט. "הרבה כסף זורם להשקעות שמתמקדות בחברות כאלה, שגם השיגו ביצועים טובים בשנת 2020", אמר, "כך למשל לארי פינק המנכ"ל של חברת ההשקעות הענקית 'בלאקרוק' העריך באחרונה במכתב למשקיעים, שחברות שיש להן אסטרטגיה ל'אפס פליטות', יבלטו לטובה ביחס למתחרותיהן".
הוא סיכם כי "אנחנו חיים בזמן של שינוי גלובאלי ושל אתגרים גדולים – בתחום האנרגיה, המגוון הביולוגי הצדק החברתי, הצדק הבריאותי ועוד. יש נקודות השקה בין המשברים בתחומים השונים, ויש הרבה פתרונות בשטח. כולנו צריכים לחשוב מחדש על המודלים, ועל מה שטוב לחברות, לאנשים ולעסקים. זו תקופה מרגשת במיוחד להיות בה בתחום הקיימות. סוף סוף העולם תופס את העובדה ששינויי אקלים הם גם אתגר וגם הזדמנות. ברחבי העולם חברות ממציאות את עצמן מחדש כדי להיות בנות קיימא ועמידות יותר מול אתגרים גוברים ושווקים חדשים חסרי תקדים לאנרגיה נקייה, לכלי רכב, לבנייה, לתשתיות, למזון ולצרכים אחרים. אני אסיר תודה על ההזדמנות לחלוק את החזון הזה עם הקהילה העסקית בישראל ולעודד אותה להתאים את החברות, את המוצרים ואת השירותים לזמן הזה".
50 גוונים של ירוק - מאסטרטגיה גלובלית לעשייה לוקאלית
איילת הרוש, מנהלת אופרציית שירותים ותשתיות בקמפוסים בירושלים ובפתח תקוה ומנהלת בטיחות, גיהות ואיכות הסביבה של מרכזי הפיתוח ב"אינטל ישראל", הציגה בכנס את אחד האתגרים הבולטים איתם מתמודדים סניפים ישראלים של חברות עולמיות – כיצד לתרגם את חזון הקיימות של ההנהלה העולמית, למציאות המקומית בשטח.
לדברי הרוש, האתגרים בישראל היו מורכבים - והדבר הצריך מ"אינטל ישראל" להפוך לחלוצה מקומית בפיתוחים שיאפשרו לה לעמוד ביעדים. הרוש סיפרה כי ההנהלה בישראל לא רק שעמדה באתגר, אלא אף הציבה סטנדרטים לחיקוי בעולם בתכנון קמפוסים ירוקים – שלא רק עוזרים לשמור על הסביבה אלא גם חוסכים בעלויות התפעול.
"הצבנו לעצמנו יעדים שאפתניים, העברנו את המסר לכל אורך שדרת הארגון, ועודדנו גם ספקים ושותפים שלנו", סיפרה, "שמנו דגש רב של שקיפות בהליכים, רכש אזורי, מחזור פסולת בניה, שימוש במתקנים להשבת קולחין וכמובן תכנון וייצור מוצרים חסכוניים באנרגיה לשיווק ולהפצה בכל העולם".
הרוש סיכמה: "החזון של אינטל הוא ליצור טכנולוגיה המשנה את העולם ומעשירה את חייהם של כל בני האדם. החזון משלב את נושא הקיימות כחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית של החברה. הכרזת יעדי 2030 לעשור הקרוב משקפת את המאמץ אותו תקדם החברה בתחומי אחריות, הכלה וקיימות באמצעות טכנולוגיה ורוח ההתנדבות של עובדינו. יעדי החברה בתחום הקיימות מתייחסים באופן ישיר לאתגר משבר האקלים העולמי ומתמקדים בפיתוח ובייצור מחשוב ללא פליטות פחמן, צריכת 100% אנרגיה ירוקה במתקני החברה ושימוש בטכנולוגיה לחולל מהפך בבריאות ובבטיחות".
L'Oréal for the Future – Why Covid-19 Accelerated Our Sustainability Journey?
בכנס השתתפו גם שתי נציגות בכירות מענקית הקוסמטיקה העולמית "לוריאל" - סנדרין מישארד, מנהלת תקשורת וקיימות בלוריאל לאזור מזרח אירופה אליו משתייכת גם ישראל, ודניאלה פרוסקי שיאון, סמנכ"לית תקשורת וקיימות בלוריאל ישראל. השתיים הציגו את פעילות החברה הגלובלית בתחום ואת השלכות ויישום המדיניות העולמית, בישראל.
"אנחנו מבינים כיום שמתן דגש לנושאי קיימות וסביבה, הוא תנאי הכרחי להמשכיות העסקית של החברה", אמרה מישארד, "ברור לנו שהשלכות משבר האקלים יפריעו לעסקים היומיומיים שלנו אם לא נפעל במהירות. אנחנו שמים דגש גדול על שיפור רוחבי ומקיף - בשרשראות אספקה, במפעלי הייצור, בצריכת המים, בתכנון המוצרים – ומבינים כמה חשוב לכבד את מגבלות כדור הארץ. אנחנו רותמים למהלכים את העובדים, את הספקים וגם את הצרכנים שלנו, ומאפשרים להם לבצע בחירות נכונות ולקבל מידע מלא על המוצרים ועל השפעתם על הסביבה ולהשוות זאת למתחרים. החברה שמה דגש גדול גם על הסביבה האנושית, על קידום נשים, על יצירת משרות ועל תמיכה בקהילה".
"בישראל עברנו תהליך מורכב ויסודי של הטמעת הערכים הבינלאומיים", סיפרה פרוסקי שיאון, "קיבלנו מטרות ברורות ומובנות שעלינו לפעול לפיהן, בנינו תוכנית עבודה מפורטת, והנחלנו אותה לעובדים ולספקים. לשמחתנו, המשוב שאנחנו מקבלים מהעובדים על ההתייחסות לנושאי הקיימות, חיובי מאוד ומשתפר משנה לשנה – וזה המדד הכי חשוב עבורנו."
השתיים סיכמו: "תפקידה של חברה עסקית במאה ה-21 הוא כפול: עלינו לשנות את עצמנו בכדי להפוך לחברה מקיימת לחלוטין, לכל אורך שרשרת הערך שלנו, ובמקביל לתרום לפתרון אתגרי העולם החברתיים והסביבתיים. זו הציפייה מאיתנו, מהמותגים שלנו, וזו ציפייה של בעלי העניין בנו. תכנית הקיימות החדשה, 'לוריאל למען העתיד', מגדירה במדויק את אופן הפעולה שלנו לעשור הקרוב, העשור הקריטי לדעת מדעני האקלים, על בסיס יעדים מבוססי מדע ועל סמך גבולות כדור הארץ, באמצעות שורה ארוכה של יעדים שאפתניים ומדידים בכל תחומי פעילות החברה, תוך רתימת כל 90,000 אנשי לוריאל בעולם למטרה משותפת, לצד הצרכנים, הלקוחות, הספקים וכל הסביבה העסקית שלנו".
השתיים סיכמו: "תפקידה של חברה עסקית במאה ה-21 הוא כפול: עלינו לשנות את עצמנו בכדי להפוך לחברה מקיימת לחלוטין, לכל אורך שרשרת הערך שלנו, ובמקביל לתרום לפתרון אתגרי העולם החברתיים והסביבתיים. זו הציפייה מאיתנו, מהמותגים שלנו, וזו ציפייה של בעלי העניין בנו. תכנית הקיימות החדשה, 'לוריאל למען העתיד', מגדירה במדויק את אופן הפעולה שלנו לעשור הקרוב, העשור הקריטי לדעת מדעני האקלים, על בסיס יעדים מבוססי מדע ועל סמך גבולות כדור הארץ, באמצעות שורה ארוכה של יעדים שאפתניים ומדידים בכל תחומי פעילות החברה, תוך רתימת כל 90,000 אנשי לוריאל בעולם למטרה משותפת, לצד הצרכנים, הלקוחות, הספקים וכל הסביבה העסקית שלנו".
שינוי אקלים בדירקטוריון – אתגרים משפטיים והזדמנויות שוק
ומה חדש בתחום המשפטי?
ד"ר רות דגן, שותפה ומנהלת מחלקת איכות הסביבה, שינוי האקלים וייצור תעשייתי, במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב), סיפרה בכנס על האתגרים המשפטיים ועל הזדמנויות השוק, כפי שאלו באים לידי ביטוי בעולם המשפטי.
"מגפת הקורונה לא רק שלא עצרה את היוזמות הגלובליות להתמודדות עם שינויי האקלים, אלא אף הגבירה את הקצב שלהן. האיחוד האירופי מיישם כבר היום צעדים משמעותיים להפחתת פחמן בשרשרת האספקה, עם השלכה ישירה על התעשייה היצרנית בישראל ועל כל היצואנים במשק. גם הסקטור הפיננסי מושפע ישירות מדרישות רגולציה חדשות לניהול סיכוני אקלים. התוצאה הישירה היא שתאגידים בישראל נדרשים ליישר קו כדי להישאר רלוונטיים בזירה הגלובלית, עוד לפני שנקבעו יעדי הפחתת פחמן למשק הישראלי עצמו", סיפרה דגן.
ד"ר רות דגן, שותפה ומנהלת מחלקת איכות הסביבה, שינוי האקלים וייצור תעשייתי, במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב), סיפרה בכנס על האתגרים המשפטיים ועל הזדמנויות השוק, כפי שאלו באים לידי ביטוי בעולם המשפטי.
"מגפת הקורונה לא רק שלא עצרה את היוזמות הגלובליות להתמודדות עם שינויי האקלים, אלא אף הגבירה את הקצב שלהן. האיחוד האירופי מיישם כבר היום צעדים משמעותיים להפחתת פחמן בשרשרת האספקה, עם השלכה ישירה על התעשייה היצרנית בישראל ועל כל היצואנים במשק. גם הסקטור הפיננסי מושפע ישירות מדרישות רגולציה חדשות לניהול סיכוני אקלים. התוצאה הישירה היא שתאגידים בישראל נדרשים ליישר קו כדי להישאר רלוונטיים בזירה הגלובלית, עוד לפני שנקבעו יעדי הפחתת פחמן למשק הישראלי עצמו", סיפרה דגן.
לדבריה: "במקביל לצעדים הננקטים על ידי רגולטורים ליישום מדיניות אגרסיבית להפחתת גזי חממה, ניכרת בשנים האחרונות עלייה ברורה בהיקפי הליטיגציה בתחום שינוי האקלים. גופים ירוקים ובעלי מניות יוצרים באופן זה לחץ על תאגידים עסקיים ליישם ולאמץ מדיניות ברורה בתחום ולדווח עליה באופן שקוף לציבור. לצד כל אלה, גוברת המודעות להזדמנויות העסקיות הנוצרות בתחום. שוק האג"ח הירוק וההלוואות הירוקות הולך וגדל, וביתר שאת על רקע העובדה שמדינות האיחוד האירופי הצהירו על כוונה לפעול להתאוששות ממשבר הקורונה בעיקר באמצעות השקעות ירוקות."
חדשנות במדידת פוטנציאל אימפקט סביבתי של מוצרים וטכנולוגיות
ד"ר ורד בלאס, מנהלת המעבדה לחדשנות באקולוגיה תעשייתית בבי"ס פורטר באוניברסיטת תל אביב, סיפרה על המחקר שהיא מובילה למדידת ההשפעה של מדיניות בתחום הקיימות. לדבריה, אחת המשימות המאתגרות ביותר שעומדות בפני חברות שרוצות להרחיב את השפעתן החיובית היא לבחור את כלי המדידה – על מנת להציב לעצמן יעדים ברורים. לדבריה, חברות צריכות לחשוב על כל מחזור החיים של המוצרים - משלב הייצור ועד לשלב גמר השימוש על ידי הצרכן.
"קיימות שיטות מדידה מתקדמות בתחום של אימפקט סביבתי וניתן לשלב אותן בקבלת החלטות לגבי השקעות, בחירה בין מוצרים, תמיכה במיזמים סביבתיים, והתנהלות חברות. השילוב בין מדדים ברמות שונות, לאורך מחזור החיים, והשחקנים השונים, הינו קריטי להערכת פוטנציאל האימפקט", סיכמה.
"קיימות שיטות מדידה מתקדמות בתחום של אימפקט סביבתי וניתן לשלב אותן בקבלת החלטות לגבי השקעות, בחירה בין מוצרים, תמיכה במיזמים סביבתיים, והתנהלות חברות. השילוב בין מדדים ברמות שונות, לאורך מחזור החיים, והשחקנים השונים, הינו קריטי להערכת פוטנציאל האימפקט", סיכמה.
כחול הוא הירוק החדש
ד"ר עידו סלע, מייסד שותף ו-CTO בחברת ECOncrete Tech (בוגר הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב), הציג את החברה שהקים, אשר שמה לעצמה למטרה לשפר את איכות החומרים שבהם נעשה שימוש במהלך בנייה בים – כדי לשפר את איכות הדגה והסביבה באזור הבנייה. הוא הציג נתונים מרשימים על השיפור המידי שחל בסביבת הבנייה, לאחר שנעשה שימוש בחומרים שמאפשרים לצומח ולבעלי חיים לשגשג מסביב לחומרי הבניה – כל זאת מבלי לפגוע בחוזקם של המבנים, ואף לשפרם.
"קיים צורך מהותי בקידום טכנולוגיות שיעזרו לגשר בין שמירה על הסביבה לבין צרכי האנושות השונים. 'אקונקריט' מביאה טכנולוגיה המאפשרת לבנות תשתיות בטון ימיות כדוגמת נמלים, שוברי גלים וחזיתות ים תוך שמירה על משאבי טבע ועמידה בדרישות המבניות הנוקשות בסביבה הימית", אמר.