הפתרון הישראלי לכך הוא אקוסיסטם המאפשר זרימת ידע בין מחזיקי עניין: Co-opetition בו מתקיימים העתקה, שיתופי פעולה, למידה משותפת, ושימוש משותף בנכסים משלימים בין אשכולות של חברות מתחרות. ד"ר מנוחין סיפר כי משנת 2013 ועד היום הושקעו בתחום 6 מיליארד דולר ומספר הסטארט-אפים עלה מ-87 ל- 644. לסיכום, ד"ר מנוחין טען כי רווח חברתי יכול להוביל לרווח כלכלי וכי לישראל יש פוטנציאל רב כ-Impact Nation תוך שידוד מערכות בעיקר בכל הנוגע לתמיכה ממשלתית, חיבור האקדמיה, חינוך השוק ולמידת הצרכים, ועידוד משקיעים.
גיורא ברדעה, מנכ"ל קבוצת שטראוס דיבר על דרכה של הקבוצה, שהוקמה לפני 80 שנה וצמחה עם תעשיית המזון והמדינה, לייצר אימפקט. שטראוס בחרה באסטרטגיה של שיתופי פעולה וחדשנות כדי לחזק יכולות ולהאיץ צמיחה ויציבות. המודעות לאחריותה כגוף מוביל קטגוריה מתבטאת בגישת "כיס אחד" ותפיסה של 360 מעלות. זאת, משום שהיכולת לראות את כל בעלי העניין היא המפתח ליצירת אימפקט. האימפקט מושג באמצעות חדשנות ופתיחות לשינויים, הקשבה ודיאלוג תמידי, שקיפות, שיפור מתמשך, מעורבות מתמדת בקהילות, הון אנושי ויציבות כלכלית שתאפשר לחברה להמשיך ולהתפתח.
בין הדוגמאות שמנה ליישום האימפקט של החברה נמנית האפשרות לבחור בחירות תזונתיות טובות ומגוונות יותר, עבור צרכנים בעלי צרכים תזונתיים מיוחדים (צליאק, גלוטן, חרדים וכדו').. דוגמא נוספת היא המנעות מהעלאת מחירים מתוך הבנה שהאמון והנאמנות למותג נרכשו לאורך זמן. אחד מיעדי החברה במישור התעסוקתי הוא להיות מעסיק הוגן ומועדף (למשל, מינימום עובדי קבלן, הכשרה אקדמית בפריפריה). בנושא גיוון והכלה, החברה מודדת את מנהליה עפ"י בחירות ההעסקה שלהם ומתגמלת אותם בבונוסים בהתאם. 43% ממשרות הניהול בחברה מאויישות ע"י נשים. בשרשרת האספקה של החברה, היא דואגת להעצמה כלכלית של מגוון אוכלוסיות. כך למשל, מנהלי הרכש הונחו להעדיף העסקת חברות בבעלות נשים בברזיל כדי לחזק את החוואיות. הקבוצה בונה קהילת פודטק ועוסקת בהעצמת יזמים וקידום פתרונות לתעשיית מזון מקיימת. לסיכום, ברדעה שיתף כי בשטראוס אימפקט הוא דרך חיים ומסורת שהתחילה עם המייסדים עצמם ונמשכת היום בחברה המעוניינת להיות חברה שראויה לאמון, ותורמת לחוסן החברתי כלכלי של הקהילות בהן היא פועלת.