כנס חדשנות יוצרת אימפקט עסק במודלים עסקיים חדשניים המציבים מענה לצרכים כלכליים, חברתיים וסביבתיים בישראל ובעולם. האירוע התקיים בהנחיית ד"ר טליה אהרוני וליאור שלו.
בדברי הפתיחה ציין יאיר סרוסי, יו"ר מכון אלי הורוביץ, כי השינוי מהתפיסה המסורתית של ניגוד עניינים מובנה בין סביבה ורווחיות לגישת האימפקט הרווחת היום קשור לתפיסות העולם של המשקיעים בשוק. בעוד שבעבר משקי הבית אחזו במרבית האחזקות, כיום רב האחזקות מצויות בידי גופים מוסדיים בכלל וקרנות אינדקס בפרט ואלו הביאו עימם אלמנטים של ממשל תאגידי לחברות הציבוריות. ג'קי גורן, מרצה בפקולטה לניהול ציינה כי לאחרונה יש חזרה לשפת האימפקט, שנזנחה. בעבר, האימפקט היה אינהרנטי לכל פעולה בחברה. עם המעבר למבנה בעלות שונה ולגלובליות, נוצרה הפרדה מלאכותית בין פעילות חברתית לעסקית ותחום האימפקט שויך לזירה הסוציולוגית-פילנטרופית. לפי הבנק העולמי, בשנת 2030, יושקעו בהשקעות אימפקט 30 טריליון דולר. חברה שתוכל להתנהל בשווקי אימפקט, תצליח לגייס כסף מקומי, להראות ערך לפעילותה ולגייס עובדים. גורן הזמינה את ד"ר טליה אהרוני, שהתוותה את הטרמינולוגיה של אחריות תאגידית ועשתה מהפכה בתחום ואת ליאור שלו, אושיית אימפקט ומשקיע פעיל בתחום בישראל.
ד"ר טליה אהרוני וליאור שלו, הציגו דיון שנערך ביניהם כהכנה לכנס. ד"ר אהרוני אמרה כי נקודת המחלוקת בינה לבין ליאור שלו נסובה סביב המניע והכוונה שהובילו חברות עסקיות ומשקיעים לאמץ חדשנות ולשנות את המודלים העסקיים לצורך מתן מענה לצרכים חברתיים וסביבתיים. שלו הסביר כי תם עידן "שני הכיסים" בו כיס אחד של החברה מייצר את ההון ומזהם את החברה בעוד כיס אחר של החברה תורם לתחומים חברתיים וסביבתיים ובכך "מאזן" את הנזק שנגרם בעטיו של הראשון. יחד עם זאת, בעידן החדש, בו כל סטארט אפ חייב לראות את הצרכנים והסביבה שלו כדי לשרוד, עדין אין במודלים הפיננסיים או בדוחות הרווח וההפסד ביטוי מדיד שישקף את עשייתה החברתית החיובית של החברה. אהרוני טענה כי התופעה אינה מוגבלת רק לחברות חדשות וסטארט-אפים אלא שגם בידי חברות ותיקות לשנות את המודל העסקי שלהן ועדיין להמשיך להיות ריווחיות. לדידה, ללא התאגידים הגדולים לא יווצר אימפקט משום שהם אלו שקושרים אליהם מיזמים חברתיים ומאפשרים להם לגדול בצורה מערכתית, כמו במקרה של וולמרט אשר העלתה את שכר עובדיה מעל לשכר המינימום, שינתה את דרך ההתקשרות עימם, הורידה את פליטת גזי החממה וחייבה את כל ספקיה ליישר קו עימה.
ד"ר טליה אהרוני וליאור שלו, הציגו דיון שנערך ביניהם כהכנה לכנס. ד"ר אהרוני אמרה כי נקודת המחלוקת בינה לבין ליאור שלו נסובה סביב המניע והכוונה שהובילו חברות עסקיות ומשקיעים לאמץ חדשנות ולשנות את המודלים העסקיים לצורך מתן מענה לצרכים חברתיים וסביבתיים. שלו הסביר כי תם עידן "שני הכיסים" בו כיס אחד של החברה מייצר את ההון ומזהם את החברה בעוד כיס אחר של החברה תורם לתחומים חברתיים וסביבתיים ובכך "מאזן" את הנזק שנגרם בעטיו של הראשון. יחד עם זאת, בעידן החדש, בו כל סטארט אפ חייב לראות את הצרכנים והסביבה שלו כדי לשרוד, עדין אין במודלים הפיננסיים או בדוחות הרווח וההפסד ביטוי מדיד שישקף את עשייתה החברתית החיובית של החברה. אהרוני טענה כי התופעה אינה מוגבלת רק לחברות חדשות וסטארט-אפים אלא שגם בידי חברות ותיקות לשנות את המודל העסקי שלהן ועדיין להמשיך להיות ריווחיות. לדידה, ללא התאגידים הגדולים לא יווצר אימפקט משום שהם אלו שקושרים אליהם מיזמים חברתיים ומאפשרים להם לגדול בצורה מערכתית, כמו במקרה של וולמרט אשר העלתה את שכר עובדיה מעל לשכר המינימום, שינתה את דרך ההתקשרות עימם, הורידה את פליטת גזי החממה וחייבה את כל ספקיה ליישר קו עימה.
ד"ר יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות התייחס למעבר מאתגרים גלובליים לרווח כלכלי והציג את הגביע הקדוש של העוסקים בתחום: האם יצירת רווח חברתי תוך יצירת רווח עסקי היא אוקסימורון, שאיפת לב או יעד בר ביצוע? הוא טען שחברות עסקיות, וישראליות בפרט, יכולות להרוויח תוך כדי מתן פתרונות לשלל אתגרים כלל עולמיים כגון :התחממות גלובלית, תופעת המידבור, הזדקנות האוכלוסייה, משבר המזון, גלי הגירה שיוצרים אוכלוסיות מוחלשות חדשות, בריאות הציבור, מחסור במים נקיים, עומס בערים, שטפונות, צמצום במשאבי טבע, צריכת יתר, פסולת, מחלות חדשות, מחסור בתעסוקה לצעירים ועוד.
חזונו של המכון הישראלי לחדשנות הוא להפוך את ישראל להאב של חדשנות לשינויים גלובליים. לשם כך, המכון יצר ומנהל Innovation Ecosystem - קהילה רחבה של חברות עסקיות, משקיעים, מפתחים וממציאים סביב חמישה תחומים: התחבורה החכמה (EcoMotion), בריאות דיגטלית (HealthIL), טכנולוגיות בחינוך ולמידה (LearnIL), קטליזטור לחדשנות (CatalystIL) וחקלאות מתקדמת (GrowingIL). המכון פועל במשותף עם משרד הכלכלה, ישראל דיגיטלית ומשרדי הממשלה הקשורים לנושא.
וד"ר מנוחין סקר את שלושת הגורמים אשר מרתיעים חברות מלהיכנס לתחום הפתרונות לאתגרים הגלובליים. הגורם הראשון הוא העובדה כי מדובר במענה לטווח ארוך, הדורש הן משאבים שחסרים לחברות הישראליות והן נטילת סיכון הנובע מהתחייבות לטכנולוגיה נתונה שעתידה אינו מובטח. בעוד שהחברות הקרובות לשוק יכולות לבחור לעסוק בנושאים המאפשרים רווח בטווח קצר, לחברות ישראליות אינה עומדת אפשרות בחירה זו. הפתרון הישראלי לגורם זה הוא מיקוד עסקי דהיינו עיסוק בסוגיה אחת מתוך הנושא הרחב וחשיבה על הטווח הבינוני, דבר המתאים לחברות קטנות ומאפשר התאמות טכנולוגיות בעתיד.
הגורם השני המרתיע חברות מכניסה לתחום הוא היעדרו של מודל עסקי ברור. בהעדרו, אין תמריץ להשגת פתרונות לרווחת הציבור למרות קיומו של ביקוש חד משמעי. כתוצאה מכך, חברות ישראליות מחפשות למכור את הטכנולוגיה לחברות גדולות ולהשתלב במערכות קיימות ללא צורך להמתין לשוק הצרכנים, אשר אינם מוכנים לשלם על התוצרים. היתרון הטמון בכך הוא מיתוג ישראל כמרכז פתרונות המושך את התאגידים הגדולים בעולם. ד"ר מנוחין התמקד בתחום האקומוישן משום שזוהי סוגייה גלובלית. תחבורה אוטונומית, חשמלית, מקושרת, ושיתופית הינה פתרון יעיל, נגיש, ובעל יעילות סביבתית. הנוכחות של חברות בינ"ל בתחום התחבורה החכמה בישראל, שהתחילה בשנת 2007 עם חברת GM הפכה מנוכחות לוויינית לנוכחות רחבת היקף של מגוון מרכזי מו"פ. הגורם המרתיע השלישי הוא מורכבות הנושא הדורש העברת ידע ושיתוף פעולה בין מספר רב של שחקנים מגוונים, צרכים, תובנות, וטכנולוגיות רלוונטיות.
הגורם השני המרתיע חברות מכניסה לתחום הוא היעדרו של מודל עסקי ברור. בהעדרו, אין תמריץ להשגת פתרונות לרווחת הציבור למרות קיומו של ביקוש חד משמעי. כתוצאה מכך, חברות ישראליות מחפשות למכור את הטכנולוגיה לחברות גדולות ולהשתלב במערכות קיימות ללא צורך להמתין לשוק הצרכנים, אשר אינם מוכנים לשלם על התוצרים. היתרון הטמון בכך הוא מיתוג ישראל כמרכז פתרונות המושך את התאגידים הגדולים בעולם. ד"ר מנוחין התמקד בתחום האקומוישן משום שזוהי סוגייה גלובלית. תחבורה אוטונומית, חשמלית, מקושרת, ושיתופית הינה פתרון יעיל, נגיש, ובעל יעילות סביבתית. הנוכחות של חברות בינ"ל בתחום התחבורה החכמה בישראל, שהתחילה בשנת 2007 עם חברת GM הפכה מנוכחות לוויינית לנוכחות רחבת היקף של מגוון מרכזי מו"פ. הגורם המרתיע השלישי הוא מורכבות הנושא הדורש העברת ידע ושיתוף פעולה בין מספר רב של שחקנים מגוונים, צרכים, תובנות, וטכנולוגיות רלוונטיות.
הפתרון הישראלי לכך הוא אקוסיסטם המאפשר זרימת ידע בין מחזיקי עניין: Co-opetition בו מתקיימים העתקה, שיתופי פעולה, למידה משותפת, ושימוש משותף בנכסים משלימים בין אשכולות של חברות מתחרות. ד"ר מנוחין סיפר כי משנת 2013 ועד היום הושקעו בתחום 6 מיליארד דולר ומספר הסטארט-אפים עלה מ-87 ל- 644. לסיכום, ד"ר מנוחין טען כי רווח חברתי יכול להוביל לרווח כלכלי וכי לישראל יש פוטנציאל רב כ-Impact Nation תוך שידוד מערכות בעיקר בכל הנוגע לתמיכה ממשלתית, חיבור האקדמיה, חינוך השוק ולמידת הצרכים, ועידוד משקיעים.
גיורא ברדעה, מנכ"ל קבוצת שטראוס דיבר על דרכה של הקבוצה, שהוקמה לפני 80 שנה וצמחה עם תעשיית המזון והמדינה, לייצר אימפקט. שטראוס בחרה באסטרטגיה של שיתופי פעולה וחדשנות כדי לחזק יכולות ולהאיץ צמיחה ויציבות. המודעות לאחריותה כגוף מוביל קטגוריה מתבטאת בגישת "כיס אחד" ותפיסה של 360 מעלות. זאת, משום שהיכולת לראות את כל בעלי העניין היא המפתח ליצירת אימפקט. האימפקט מושג באמצעות חדשנות ופתיחות לשינויים, הקשבה ודיאלוג תמידי, שקיפות, שיפור מתמשך, מעורבות מתמדת בקהילות, הון אנושי ויציבות כלכלית שתאפשר לחברה להמשיך ולהתפתח.
בין הדוגמאות שמנה ליישום האימפקט של החברה נמנית האפשרות לבחור בחירות תזונתיות טובות ומגוונות יותר, עבור צרכנים בעלי צרכים תזונתיים מיוחדים (צליאק, גלוטן, חרדים וכדו').. דוגמא נוספת היא המנעות מהעלאת מחירים מתוך הבנה שהאמון והנאמנות למותג נרכשו לאורך זמן. אחד מיעדי החברה במישור התעסוקתי הוא להיות מעסיק הוגן ומועדף (למשל, מינימום עובדי קבלן, הכשרה אקדמית בפריפריה). בנושא גיוון והכלה, החברה מודדת את מנהליה עפ"י בחירות ההעסקה שלהם ומתגמלת אותם בבונוסים בהתאם. 43% ממשרות הניהול בחברה מאויישות ע"י נשים. בשרשרת האספקה של החברה, היא דואגת להעצמה כלכלית של מגוון אוכלוסיות. כך למשל, מנהלי הרכש הונחו להעדיף העסקת חברות בבעלות נשים בברזיל כדי לחזק את החוואיות. הקבוצה בונה קהילת פודטק ועוסקת בהעצמת יזמים וקידום פתרונות לתעשיית מזון מקיימת. לסיכום, ברדעה שיתף כי בשטראוס אימפקט הוא דרך חיים ומסורת שהתחילה עם המייסדים עצמם ונמשכת היום בחברה המעוניינת להיות חברה שראויה לאמון, ותורמת לחוסן החברתי כלכלי של הקהילות בהן היא פועלת.
גיורא ברדעה, מנכ"ל קבוצת שטראוס דיבר על דרכה של הקבוצה, שהוקמה לפני 80 שנה וצמחה עם תעשיית המזון והמדינה, לייצר אימפקט. שטראוס בחרה באסטרטגיה של שיתופי פעולה וחדשנות כדי לחזק יכולות ולהאיץ צמיחה ויציבות. המודעות לאחריותה כגוף מוביל קטגוריה מתבטאת בגישת "כיס אחד" ותפיסה של 360 מעלות. זאת, משום שהיכולת לראות את כל בעלי העניין היא המפתח ליצירת אימפקט. האימפקט מושג באמצעות חדשנות ופתיחות לשינויים, הקשבה ודיאלוג תמידי, שקיפות, שיפור מתמשך, מעורבות מתמדת בקהילות, הון אנושי ויציבות כלכלית שתאפשר לחברה להמשיך ולהתפתח.
בין הדוגמאות שמנה ליישום האימפקט של החברה נמנית האפשרות לבחור בחירות תזונתיות טובות ומגוונות יותר, עבור צרכנים בעלי צרכים תזונתיים מיוחדים (צליאק, גלוטן, חרדים וכדו').. דוגמא נוספת היא המנעות מהעלאת מחירים מתוך הבנה שהאמון והנאמנות למותג נרכשו לאורך זמן. אחד מיעדי החברה במישור התעסוקתי הוא להיות מעסיק הוגן ומועדף (למשל, מינימום עובדי קבלן, הכשרה אקדמית בפריפריה). בנושא גיוון והכלה, החברה מודדת את מנהליה עפ"י בחירות ההעסקה שלהם ומתגמלת אותם בבונוסים בהתאם. 43% ממשרות הניהול בחברה מאויישות ע"י נשים. בשרשרת האספקה של החברה, היא דואגת להעצמה כלכלית של מגוון אוכלוסיות. כך למשל, מנהלי הרכש הונחו להעדיף העסקת חברות בבעלות נשים בברזיל כדי לחזק את החוואיות. הקבוצה בונה קהילת פודטק ועוסקת בהעצמת יזמים וקידום פתרונות לתעשיית מזון מקיימת. לסיכום, ברדעה שיתף כי בשטראוס אימפקט הוא דרך חיים ומסורת שהתחילה עם המייסדים עצמם ונמשכת היום בחברה המעוניינת להיות חברה שראויה לאמון, ותורמת לחוסן החברתי כלכלי של הקהילות בהן היא פועלת.
Leonardo Carvalho, מנהל ממחלקת השקעות בנות קיימא של בנק ההשקעות השוויצרי UBS הציג את התחום ואתגריו המגוונים מנקודת ראותו של הבנק, שבוחן את האספקטים הסביבתיים, החברתיים והממשל התאגידי שבכל השקעה (ESG). קרבלו הציג מידע לפיו האתגרים הניצבים בפני אירופה הם פערי שכר של 16% בין גברים לנשים. על פי מחקר של אוניברסיטת ציריך, צפויה התמודדות עם תחזית אקלים (לדוגמה, הטמפרטורה הצפויה במילאנו בשנת 2050 תהא זהה לזו של דאלאס, טקסס). בשנת 2030 כאשר אוכלוסיית העולם תמנה 5-8 מיליארד אנשים, יהיה צורך ב-35% יותר מזון, ב-40% יותר מים וב-50% יותר אנרגיה.
בסקטורים אלו האתגרים הגלובליים מהווים מנוע צמיחה להזדמנויות השקעה ברת קיימא של כ-16 טריליון דולר. בהתאם לדוחות החברה, שוק המזון צפוי לצמוח מ-135 טריליון דולר שנרשמו בשנת 2018 לרווחים בסך 700 טריליון דולר בשנת 2030, המתפרשים על פני צמיחה בתחום בשר ממקור צמחי (85), הזמנת מזון אונליין (365), מדע זרעים (135), חקלאות (90) ועוד. לכן, על המשקיעים לאמץ שינויים שנוגעים לתחומי שינוי האקלים, אנרגיות מתחדשות ועוד. הבנק חבר לארגון המדרבן צעירים לקחת אחריות על מסלול חייהם והקהילות בהן הם חיים באמצעות חינוך לבריאות Bottletop ביוזמת צמיד אופנתי להפצת המודעות ל-17 היעדים ברי הקיימא שנקבעו ע"י האו"ם (UN SDGs). בנוסף, הבנק השקיע ביזמים בעלי מיזם המקדם נושאים אלו, מחקלאות ורטיקלית (Crop One), דרך ניהול פסולת מזון (Winnow), ועד מבשלת בירה (Toast).
גם לאחר השקעות מוסדיות ואחרות עדיין קיים פער של כ-2.5 טריליון דולר למימון יוזמות ה-SDG של האו"ם. פער זה יסגר אם כל אחד מאיתנו ישקיע לכל הפחות 2% מההון שלו במיזמים המקדמים מטרות אלו.
בסקטורים אלו האתגרים הגלובליים מהווים מנוע צמיחה להזדמנויות השקעה ברת קיימא של כ-16 טריליון דולר. בהתאם לדוחות החברה, שוק המזון צפוי לצמוח מ-135 טריליון דולר שנרשמו בשנת 2018 לרווחים בסך 700 טריליון דולר בשנת 2030, המתפרשים על פני צמיחה בתחום בשר ממקור צמחי (85), הזמנת מזון אונליין (365), מדע זרעים (135), חקלאות (90) ועוד. לכן, על המשקיעים לאמץ שינויים שנוגעים לתחומי שינוי האקלים, אנרגיות מתחדשות ועוד. הבנק חבר לארגון המדרבן צעירים לקחת אחריות על מסלול חייהם והקהילות בהן הם חיים באמצעות חינוך לבריאות Bottletop ביוזמת צמיד אופנתי להפצת המודעות ל-17 היעדים ברי הקיימא שנקבעו ע"י האו"ם (UN SDGs). בנוסף, הבנק השקיע ביזמים בעלי מיזם המקדם נושאים אלו, מחקלאות ורטיקלית (Crop One), דרך ניהול פסולת מזון (Winnow), ועד מבשלת בירה (Toast).
גם לאחר השקעות מוסדיות ואחרות עדיין קיים פער של כ-2.5 טריליון דולר למימון יוזמות ה-SDG של האו"ם. פער זה יסגר אם כל אחד מאיתנו ישקיע לכל הפחות 2% מההון שלו במיזמים המקדמים מטרות אלו.
לאונרדו קרבליו, מנהל ממחלקת השקעות בנות קיימא של בנק ההשקעות השוויצרי UBS הציג את התחום ואתגריו המגוונים מנקודת ראותו של הבנק, שבוחן את האספקטים הסביבתיים, החברתיים והממשל התאגידי שבכל השקעה (ESG). קרבליו הציג מידע לפיו האתגרים הניצבים בפני אירופה הם פערי שכר של 16% בין גברים לנשים. על פי מחקר של אוניברסיטת ציריך, צפויה התמודדות עם תחזית אקלים (לדוגמה, הטמפרטורה הצפויה במילאנו בשנת 2050 תהא זהה לזו של דאלאס, טקסס). בשנת 2030 כאשר אוכלוסיית העולם תמנה 5-8 מיליארד אנשים, יהיה צורך ב-35% יותר מזון, ב-40% יותר מים וב-50% יותר אנרגיה.
בסקטורים אלו האתגרים הגלובליים מהווים מנוע צמיחה להזדמנויות השקעה ברת קיימא של כ-16 טריליון דולר. בהתאם לדוחות החברה, שוק המזון צפוי לצמוח מ-135 טריליון דולר שנרשמו בשנת 2018 לרווחים בסך 700 טריליון דולר בשנת 2030, המתפרשים על פני צמיחה בתחום בשר ממקור צמחי (85), הזמנת מזון אונליין (365), מדע זרעים (135), חקלאות (90) ועוד. לכן, על המשקיעים לאמץ שינויים שנוגעים לתחומי שינוי האקלים, אנרגיות מתחדשות ועוד. הבנק חבר לארגון המדרבן צעירים לקחת אחריות על מסלול חייהם והקהילות בהן הם חיים באמצעות חינוך לבריאות Bottletop ביוזמת צמיד אופנתי להפצת המודעות ל-17 היעדים ברי הקיימא שנקבעו ע"י האו"ם (UN SDGs). בנוסף, הבנק השקיע ביזמים בעלי מיזם המקדם נושאים אלו, מחקלאות ורטיקלית (Crop One), דרך ניהול פסולת מזון (Winnow), ועד מבשלת בירה (Toast).
גם לאחר השקעות מוסדיות ואחרות עדיין קיים פער של כ-2.5 טריליון דולר למימון יוזמות ה-SDG של האו"ם. פער זה יסגר אם כל אחד מאיתנו ישקיע לכל הפחות 2% מההון שלו במיזמים המקדמים מטרות אלו.
בסקטורים אלו האתגרים הגלובליים מהווים מנוע צמיחה להזדמנויות השקעה ברת קיימא של כ-16 טריליון דולר. בהתאם לדוחות החברה, שוק המזון צפוי לצמוח מ-135 טריליון דולר שנרשמו בשנת 2018 לרווחים בסך 700 טריליון דולר בשנת 2030, המתפרשים על פני צמיחה בתחום בשר ממקור צמחי (85), הזמנת מזון אונליין (365), מדע זרעים (135), חקלאות (90) ועוד. לכן, על המשקיעים לאמץ שינויים שנוגעים לתחומי שינוי האקלים, אנרגיות מתחדשות ועוד. הבנק חבר לארגון המדרבן צעירים לקחת אחריות על מסלול חייהם והקהילות בהן הם חיים באמצעות חינוך לבריאות Bottletop ביוזמת צמיד אופנתי להפצת המודעות ל-17 היעדים ברי הקיימא שנקבעו ע"י האו"ם (UN SDGs). בנוסף, הבנק השקיע ביזמים בעלי מיזם המקדם נושאים אלו, מחקלאות ורטיקלית (Crop One), דרך ניהול פסולת מזון (Winnow), ועד מבשלת בירה (Toast).
גם לאחר השקעות מוסדיות ואחרות עדיין קיים פער של כ-2.5 טריליון דולר למימון יוזמות ה-SDG של האו"ם. פער זה יסגר אם כל אחד מאיתנו ישקיע לכל הפחות 2% מההון שלו במיזמים המקדמים מטרות אלו.
קיימות שלוש גישות להגדרת השקעות ברות קיימא.
הראשונה והבסיסית ביותר מבוססת על החרגה, קרי אי הכללת בפורטפוליו של השקעות בחברות או בתעשיות הנשק, הטבק, ההימורים או המין. השנייה, גישת האינטגרציה דוגלת בהכללת שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בתהליכי השקעה מסורתיים לשיפור הסיכון והרווחים. והגישה השלישית היא השקעת אימפט-השקעה לצורך יצירת השפעה סביבתית וחברתית מדידה לצד רווחים כלכליים. השקעות ברות קיימא אינן שוק נישתי כפי שניתן לראות בבירור מנתוני שנת 2018 לפיהם 31 טריליון דולר הושקעו בתחום. במדדי S&P 500 ו-Bloomberg Barclays MSCI Green Bond Index & Barclays ו-Global Aggregate Index ניכר כי החברות שנקטו במדיניות השקעות ברת קיימא לא רק שלא סבלו כתוצאה מכך, אלא שחלקן אף זיכו את משקיעיהן בהחזרים טובים יותר מאשר החברות המסורתיות. הבנק הקים פלטפורמה חדשנית בשם Align 17 בה הוא מציע מידע לציבור אודות התחומים וההשקעות ברות הקיימא העומדים לרשותו. הבנק זכה להכרה רחבה ופרסים כאחד המובילים בתחום ה-ESG. הבנק השקיע 5 מיליארד דולר בתחום בחמש השנים האחרונות. בנוסף, הבנק הציב לעצמו יעדים מדידים כדי להוביל באמצעות דוגמא אישית, ביניהם 100% צריכה אנרגטית ממקורות מתחדשים עד שנת 2020. קרבליו סיכם כי התחום נמצא בצמיחה, עם שלל פתרונות השקעה המזכים את המשקיע הן ברווח כלכלי והן באימפקט חיובי.
ג'ק (טאטו) ביג'יו, מנכ"ל UBQ Materials הציג את החברה שהוקמה בשנת 2012 במטרה להפוך אשפה ביתית בלתי ממוינת על כל סוגיה (שאריות מזון, אריזות נייר וקרטון, עיתונים, מכלי פלסטיק וגזם) לחומר חדש, שמתנהג כמו רזינות קיימות ומחליף את כולן. לפני שנתיים, החברה פיתחה את החומר UBQ, חומר מרוכב הומוגני וקונסיסטנטי. לאחר מכן החברה פיתחה תהליכי ייצור להפרדת המתכת והזכוכית מיתר האשפה, ופירוק החלק האורגני, המהווה 80% מהאשפה, לרכיבים תוך חיבורם מחדש ליצירת מטריצה המכילה סוכרים ופולימרים שנדבקים לחומר מרוכב.
היתרון של UBQ טמון בכך שהוא מתמחזר יותר ולכן מתאים ל-circular economy. בכל שנה מיוצרים ברשויות המקומיות 2 מיליארד טון של מוצקי אשפה. החומר ממנו מיוצר UBQ הוא אשפה לא ממויינת שהיתה בדרך להטמנה במטמנות הממוקמות ליד נחלים, אגמים ואוקיינוסים. כך, החברה דואגת שהחומר שאין לו שימוש, יחזור לתעשייה בדמות פתיתים מהם ניתן לייצר מוצרים שונים, במקום להגיע למטמנות כאשפה שאינה ניתנת עוד למיחזור.
היתרון של UBQ טמון בכך שהוא מתמחזר יותר ולכן מתאים ל-circular economy. בכל שנה מיוצרים ברשויות המקומיות 2 מיליארד טון של מוצקי אשפה. החומר ממנו מיוצר UBQ הוא אשפה לא ממויינת שהיתה בדרך להטמנה במטמנות הממוקמות ליד נחלים, אגמים ואוקיינוסים. כך, החברה דואגת שהחומר שאין לו שימוש, יחזור לתעשייה בדמות פתיתים מהם ניתן לייצר מוצרים שונים, במקום להגיע למטמנות כאשפה שאינה ניתנת עוד למיחזור.
כיום, פחות מ-5% מאשפה ביתית ממוחזרת. עם UBQ ניתן להגיע למחזור של יותר מ-95%. באמצעות פתיתי UBQ ניתן לייצר מגוון אינסופי של מוצרי קצה כגון המוצרים המיוצרים כיום בהצלחה עם UBQ אותם הציג ביג'יו: מגשי אוכל, קופסאות, כלים, קולבים, צלחת פריסבי, עציץ, עגלת סופרמרקט, פחי אשפה, ומוצרי שיחול כגון צנרת, פאנלים, ריצוף ואבנים.
ניתן למדוד את טביעת הרגל הפחמנית או ההשפעה של ייצור מוצרים תרמו-פלסטיים שונים על הסביבה כאשר הציר נע מ-12, נקודת הקיצון של השפעה אקלימית שלילית עקב פליטות גזי חממה, עד מינוס 12, שמשמעו שהמוצר בעל השפעה אקלימית חיובית משום שהוא מפחית או מונע פליטות גזים. UBQ זוכה בדירוג הטוב ביותר- מינוס 11.7 משום שהוא עוזר למנוע את שחרורו של גז המתאן הרעיל. 60% מהאשפה במטמנות הופכים למתאן כתוצאה מפירוק אנאורגני של חומרים אנאורגניים. UBQ מונעת הטמנה ומחזירה לחיים חומרים יקרים, מחליפה פלסטיק, מונעת פליטות ומציעה מוצר תחרותי שעלות ייצורו אינה יקרה יותר מייצור פלסטיק.
איציק פריד, שותף ומנהל קרן Takwin Labs, סיפר על החממה הפועלת לקידום סטארט-אפים במגזר הערבי, פרי שיתוף פעולה של יזמים ומשקיעים (אראל מרגלית, חמי פרס, ועימאד תלחמי). הקרן עוסקת בשילוב יזמים ומשקיעים ישראלים - ערבים ויהודים - בתעשיית ההיי-טק הישראלית למיצוי פוטנציאל עסקי וחברתי רב לכל הצדדים. מודל ההשקעות בחברות סטארט-אפ במגזר הערבי במגוון תחומים כגון כלי רכב אוטונומיים, חקלאות, סייסמולוגיה, ננו-טכנולוגיה, למידת מכונה, או אינטליגנציה מלאכותית הינו בעל אפקט נרחב על החברה והכלכלה הישראלית. עם הסטארט-אפים בחממה נמנות חברת בטיחות המזון הביו-ננו-טכנולוגית OlfaGuard שמפתחת פתרון אף אלקטרוני המריח פתוגנים במזון ומבוסס על פטנטים פרי פיתוחו של פרופ' חוסאם חייק. Imagry, שמפתחת פלטפורמת נהיגה אוטונומית אמינה וזולה מבוססת ראייה ללא צורך באנטנות או רדאר, המייתרת פתרון מבוסס GPS או טכנולוגיית Lidar. הפתרון הוא שילוב בין זיהוי עצמים שפיתח חוקר מח פלסטינאי לאלגוריתמים למידת מכונה. חברת MindLift בניהולו של המייסד השותף עזיז קעדאן מפתחת טיפול ל-ADHD ללא תרופות באמצעות קריאת גלי מוח תוך כדי משחק וצפייה בסרטונים המלווה במתן פידבק למטפל מרחוק. חברת Feelit הופכת כל אובייקט לאובייקט חכם שנותן התראות מבניות בזמן אמת. Seismic AI משלבת בין מתמטיקה לאלגוריתמים כדי להציל חיים באמצעות זיהוי ומתן התראה על רעידות אדמה. חברת SOOS מאפשרת את בחירת מגדר האפרוח בזמן ההדגרה ללא נזקים לביצים, לאפרוחים או לבני האדם שאוכלים את הביצים. חברת NanoFine Technologies מפתחת פתרון ננו-טכנולוגי ומיכון לתעשיית תכשיטי הזהב המאפשר העשרת צבע של פריטים עשויים זהב ע"י תגובה תרמו-כימית לפני השטח באופן המוזיל עלויות בכ-70%.
ברוך דאך, יזם ומייסד Algaemor סיפר על החברה שמגדלת ספירולינה ומציעה אותה כמוצר מזון טרי ומקור לחלבון. הספירולינה גדלה בערבה, אינה צורכת הרבה מים, אינה כרוכה בכריתת עצים ואיננה מייצרת פסולת. לכן מדובר בפתרון בעל footprint סביבתי נמוך. המוצר הטרי של החברה נבדל מהמוצרים המוכרים בתעשייה שהתפתחה לכיוון צריכת אבקות. בשונה מסטארט-אפים, החברה לא רק מייצרת מוצר סופי אלא בנתה שרשרת ערך של מוצר טרי ויצרה green dairy supply chain. הרעיון הוא ליצור ביקוש למוצר כתחליף לביצים, חלב ובשר ו-scale up רלבנטיים גם לעולם המתפתח וגם לעולם המפותח.