יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים ויו"ר מכון אלי הורוביץ, הסכים עם פרופ' צבירן. "גורמים ותיקים וחדשים חברו יחדיו ונותנים תקווה ריאלית שהנגב יהפוך למרכז של צמיחה. את התקווה מובילים אנשים, והשילוב ביניהם לבין מאמצי הממשלה יכול להביא לקפיצה לה ציפינו שנים. היום יש מי שיכולים לקבל, לפתח, ליזום ולנווט. באזור הנגב יש ראשי רשויות מצוינים עם חזון ויכולת. ההשקעה הממשלתית בתחום הסייבר, מעבר בסיסי המודיעין, יחד עם "עיר הבה"דים", דרומה, בשילוב עמודי התווך המקומיים שהבשילו, כמו- האוניברסיטה, בית החולים סורוקה, חברת כימיקלים לישראל והקריה למחקר גרעיני – כל אלו יחדיו ממצבים את באר שבע והנגב כאחד העוגנים האסטרטגיים המשמעותיים בישראל."   

"שליחה של המדינה"

במרכז הכנס עמד נאומו של ראש עיריית באר-שבע רוביק דנילוביץ', ששטח בלהט עז את ה"אני מאמין" שלו ביחס לפיתוח העיר עליה הוא אמון.
"אני לא ראש עיריית באר-שבע, אלא שליחה של מדינת ישראל בנגב", התחיל דנילוביץ' את נאומו. "האינטרס הוא משותף לכולנו. המנהיגות הצעירה הבינה שהאויב הכי גדול שלנו הוא הזמן. הוא רץ מהר מאוד, ומדינת ישראל בזבזה הרבה מאוד ממנו. אסור לנו לפספס. לא באתי לדבר על ציונות, זו מילה שיכולה לזכות באהדה גדולה, בסימפטיה ואמפתיה, אבל היא לא תחולל שינוי או תביא לנגב מפעלים, תעשיות עתירות ידע וצעירים. הבנו שזה בידיים שלנו, שאם נחכה שמלמעלה יגיע תהליך מחולל שינוי – זה לא יקרה. שינינו את השפה. די לבכיינות ולמסכנות, לא כל העולם נגדנו והמדינה לא דופקת אותנו. אין במדינה בעיה של כסף. יש המון כסף. כשמבקשים מהמדינה כמה מיליונים בודדים למשהו שגרתי ובנאלי שלא מחולל שינוי ולא משפיע על האזור ואנשיו – סביר להניח שישיבו את פניך ריקם. אבל אם תוביל תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח – ברמת העיר והמטרופולין – המדינה תלך איתך יד ביד כשותפה, ואם צריך- היא תשים גם מיליארדי שקלים".

"צריך לרכז פעילות סביב מוקד באר-שבע"

לאחר נאומו של דנילוביץ' המשיכו הדוברים לגעת בנקודה מרכזית אותה העלה ראש העיר: הפיכתה של באר-שבע למעצמת היי-טק, עם דגש על תחום הסייבר.
 
רוני זהבי , מנכל סייבר פארק התייחס בדבריו לעניין הבינלאומי שפארק הסייבר בבאר שבע מעורר, ועל כך שמידי שבוע הפארק מארח לפחות שבעה ביקורים של משלחות  מחו"ל .
רוני זהבי אמר כי, "מה שקורה היום בבאר שבע זו ציונות, בלי מרכאות ובלי סרקזם. אנשים מדהימים חברו ביחד כדי לעשות משהו שאין בו ציניות. באר שבע היא מקום בו כל המרכיבים נמצאים במרחק הליכה: אוניברסיטה, כל התעשייה, הון אנושי ושלטון".
זהבי התיייחס לחשיבות הסייבר ונתן כדוגמא את תחום המכוניות המתקדמות, האוטונומיות. לדבריו "אחד הדברים הכי בעיתיים מבחינת מערכות אלה הוא נושא הסייבר". בהקשר זה סיפר על פרוייקט הקמת עיר וירטואלית בשטח של כ 400  דונם שעתידה לקום ליד באר שבע, ועל כך שיפעלו בה מכוניות אוטונומיות. עיר זו תהפוך למרכז בה ינסו האקרים לפרוץ את המערכות, במטרה לבנות את המערכות המגוונות ביותר. 
 
חיים הורביץ סיפר שהמדען הראשי הצהיר, שיש עלייה של מאות אחוזים בבקשות לתמיכה מחברות הממוקמות בנגב. "אני חושב שכל צד הרגולציה בנגב הוא הרבה יותר פתוח. יש עם מי לדבר. עם עוד תעוזה, דמיון ושילוב ידיים של כל הגורמים הרלוונטיים – אפשר וצריך לעשות את הקפיצה הבאה", אמר.
הפרופ' דן בלומברג, סגן הנשיאה ודיקאן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון, סיפר שהאוניברסיטה מספקת לחברת EMC לא פחות מ-60% מעובדיה. פיני כהן, יו"ר קרן נוי, שיבח את מגמת צה"ל להעביר בסיסים לדרום הארץ. "עבורי מעבר צה"ל לנגב זה הנגב האמיתי", הצהיר.

דני חן, משנה למנכ"ל כי"ל, צינן במעט את ההתלהבות כשציין שהסביבה הרגולטורית יוצרת אי-ודאות עסקית המונעת מהחברה להמשיך ולהשקיע בישראל. "אבל מעולם לא אמרנו שנעזוב את הארץ. נשמח לחדש את ההשקעות שלנו כאן, אנחנו מחויבים למדינה ולנגב. אם תוסר אי-הוודאות תשקיע כי"ל 6 מיליארד שקל בנגב המזרחי".

הפרופ' דפנה שוורץ מהפקולטה לניהול באוניברסיטת באר שבע הציגה ניתוח מעניין על הצרכים הדרושים לנגב כדי להתפתח ולהתקדם. "הצמיחה בישראל מובלת על ידי חדשנות טכנולוגית, וזו נוטה להתרכז במרכז וזקוקה לאקו-סיסטם מפותח - מה שמקשה על הנגב להשתלב. אין מדינות בהן יש רק מרכז אחד. צריך לרכז פעילות סביב מוקד באר-שבע. צריך להשקיע בתשתיות: פיזיות, הון אנושי, חינוך, תחבורה. לחזק את האקו-סיסטם של החדשנות. צריכים להפעיל אמצעים שנותנים מענה לכל השוק האזורי, לפתור את הדברים שמקשים להרים את הדרום: תשתיות, ריכוז פעילות כלכלית, השקעות בכל מרכיבי האקו-סיסטם תוך חיבור לזה הלאומי והגלובלי, שדרוג הפעילות המקומית. כך יהפוך הנגב למוקד צמיחה מתמשך וישנה פניו מנטל לנכס לאומי".
סיפור אופטימי סופר על ידי חנה רדו, יו"ר ומייסדת מקאן. חנה סיפרה על ההחלטה לפתוח סניף של משרד הפרסום הידוע דווקא במצפה רמון. "ב-2012, מיד אחרי המחאה החברתית, התחברתי למשפט שאומר שיש ליצור ערך לבעלי המניות דרך יצירת ערך חברתי. כשחברה שלי אמרה לי שהיא גרה במצפה רמון ותיסע כל יום הלוך-חזור כדי לעבוד בתל-אביב – הבנתי שמשהו משובש. החלטנו ליצור מקום תעסוקה שיעבוד בתנאים זהים לאלו שבמרכז הארץ. פתחנו סניף מבוסס דיגיטל, אליו מתקבלים רק אנשים שהיו מתקבלים גם לסניף מקאן שבתל-אביב"
כיום עובדים בסניף הדרומי של מקאן 42 מתושבי הנגב, והחברה היא המעסיק השני בגודלו במצפה רמון. החברה מתגאה במחזור של 6 מיליון דולר לסניף, אך החזון החברתי חשוב לא פחות: "אנחנו מספקים פרנסה לעסקים מקומיים, מושכים עסקים נוספים לדרום, מחזקים את גאוות היחידה ובונים קהילה צעירה ואיכותית", הצהירה ראדו.