לדבריו של פרופ' שי, גם אם אנחנו עדיין לא נותנים את תשומת הלב המלאה לסין, סין דווקא מקדישה תשומת לב רבה לישראל.  "ישנה תנועת מלקחיים בה המזרח-התיכון הוא העיקר וישראל תהיה הדבר המרכזי. היא תהיה בית-נתיבות, מעין Hub שכזה. לאור זה צריך להסתכל על הנמלים, הרכבות, חברות הביטוח המקומיות שהסינים מעוניינים לרכוש. הם כבר רכשו כאן עשרות חברות. האם לתת להם, למשל, לקנות את אל-על, אם ירצו?".

במידה והתשובה תהיה כן, יצטרכו הישראלים ללמוד איך לעבוד עם הסינים. לדברי פרופ' שי, גם בניהול עסקיהם ברחבי העולם הסינים אינם הופכים למערביים או מתנהגים ככאלו, אלא דבקים בקונספט שלהם, "בלי ימינה ובלי שמאלה, לפי מסורת, תרבות ויכולת של 4,000 שנה שמתמודדת עם התרבות שאנו מכירים. אין אצלם דבר כזה 'אינדיוודואל'. עניין הקולקטיב הוא החשוב. מבחינתנו, זהו דבר חדש שעומד בפני עצמו. צריך לעכל אותו. צריכים לשבת כאן גורמים בלתי תלויים שבאמת אכפת להם, ולשפוט כיצד עושים את הדברים".

מגיעים ללמוד את ההצלחה שלנו

בפאנל שנערך לאחר דבריו של פרופ' שי נבחנו היחסים המתגבשים בין סין וישראל.  הפאנל, בהנחייתו של פרופ' גדי אריאב, בחן את הקשרים הללו ממגוון זוויות, הממד העסקי, הממד הדיפלומטי, הממד האסטרטגי והממד ההיסטורי.  הבחינה הרב ממדית, ציין פרופ' אריאב, הכרחית במקרה של יחסי סין וישראל כי "סין אינה 'עוד מדינה' – היא ציוויליזציה שפועלת על פי קודים עמוקים שהיסטוריה, תרבות, גיאוגרפיה ופוליטיקה יוצרים בה מרקם סבוך".

משתתפי הפאנל תמכו בהכרה בצורך ובחשיבות של הבנת הסינים "במונחיהם שלהם" במטרה לשתף איתם פעולה. "הסינים מגיעים לכאן כדי ללמוד את סוד ההצלחה של ההיי-טק הישראלי, להבין איך אפשר לחקות אותו – והם יכולים", קבעה פיונה דרמון מ-Jerusalem Venture Partners. "הם מעריכים את היכולת והאינטלקט שלנו, את "הצד היהודי". השאיפה שלהם היא להניע את הצמיחה בסין דרך חדשנות ויזמות, והרבה מאוד כסף מושקע בזה. המשקיעים שלהם מחפשים ליצור סיפור הצלחה משותף. אין להם עניין רק להמשיך ולקנות, הם רוצים שנפתח איתם. השאלה אם ירצו שגם נישאר שם".

"יש לנו דיאלוג מדיני משודרג עם סין, המאפשר לנו לדבר בצורה הדוקה ואינטימית על כל הנושאים", אומר חגי שגריר, מנהל מחלקת צפון אסיה במשרד החוץ. "בשיתוף פעולה אקדמי אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי. כל האוניברסיטאות המובילות נמצאות שם, והסינים שמים הרבה מאוד כסף על מחקר".
אותו דיאלוג מדיני משודרג לא מהווה תחליף ליחסים עם ארצות הברית, כך מאמין פרופ' יצחק בן-ישראל מהתוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל-אביב: "הסינים לא יחליפו את האמריקאים בתפיסת הביטחון הישראלית, וגם לא את האירופאים. זה לא יקרה אף פעם. צריך גם לזכור שהחדשנות הטכנולוגית הסינית היא אפסית. גם הסינים יודעים את זה".
ואת הצורך להמשיך ולעבוד עם הסינים סיכם היטב חתן האירוע, פרופ' שי, באומרו: "אנחנו לא מסוגלים לבנות מסלול לרכבת באורך של שני קילומטרים. הסינים בונים את זה תוך כדי שינה".