פאנל From start-up to scale up 17.12.18
במסגרת כנס אסטרטגיה של ה-Academy of management ערך מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי פאנל בנושא From start-up to scale up בהנחיית העיתונאית דנה וייס ובהשתתפות הדוברים אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות; האלוף (במיל) פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר הרב-תחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א; פרופ' קתלין אייזנהרט מאוניברסיטת סטנפורד; פרופ' מרים ארז מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון; ויזם ההיי-טק ד"ר יוסי ורדי.
פרופ' אהרון: מהם הנתונים העומדים מאחורי הכינוי "אומת הסטארט-אפ", וכמה מחברות ההזנק הישראליות מסוגלות לצמוח ולהפוך לחברות בוגרות ומבוססות?
ישראל ממוקמת גבוה מאוד ברוב מדדי החדשנות. היא ניצבת במקום ראשון בעולם בעצימות המו”פ האזרחי עם השקעות בשיעור של 4.3% מהתמ”ג. ישראל מצטיינת במיוחד בפעילות היזמית שבה, כאשר משקלו של המגזר העסקי בפעילות המו"פ בישראל – כ-84% - הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. בנוסף, היקף האקזיטים, שעמד על 10 מיליארד דולר בשנת 2016, הגיע לשיא חדש ב-2017. יחד עם זאת, אחד החסמים להפיכתה של ישראל ל-scale up nation, הוא העובדה שכמחצית מההשקעה במו"פ עסקי במשק מתבצעת ע"י חברות רב לאומיות.
ישראל ממוקמת גבוה מאוד ברוב מדדי החדשנות. היא ניצבת במקום ראשון בעולם בעצימות המו”פ האזרחי עם השקעות בשיעור של 4.3% מהתמ”ג. ישראל מצטיינת במיוחד בפעילות היזמית שבה, כאשר משקלו של המגזר העסקי בפעילות המו"פ בישראל – כ-84% - הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. בנוסף, היקף האקזיטים, שעמד על 10 מיליארד דולר בשנת 2016, הגיע לשיא חדש ב-2017. יחד עם זאת, אחד החסמים להפיכתה של ישראל ל-scale up nation, הוא העובדה שכמחצית מההשקעה במו"פ עסקי במשק מתבצעת ע"י חברות רב לאומיות.
פרופ' ארז: מה הופך את ישראל לקרקע פוריה לסטארט-אפים?
התרבות הישראלית בכלל וסובלנות לאי-בהירות בפרט תומכות בחדשנות ויזמות. אי-בהירות מחייבת אנשים לחקור את העולם בעצמם וכך מתגלות בהכרח דרכים חדשות. ערך שני הוא "מרחק סמכות" נמוך, המאפשר לישראלים להביע את מחשבותיהם בחופשיות ולהציע רעיונות ייחודיים בפני הממונים עליהם. יש שיאמרו כי ערך הקולקטיביזם, להבדיל מאינדיבידואליזם, מקדם שיתוף פעולה ועבודת צוות החיוניים להצלחתם של סטארט-אפים.
התרבות הישראלית בכלל וסובלנות לאי-בהירות בפרט תומכות בחדשנות ויזמות. אי-בהירות מחייבת אנשים לחקור את העולם בעצמם וכך מתגלות בהכרח דרכים חדשות. ערך שני הוא "מרחק סמכות" נמוך, המאפשר לישראלים להביע את מחשבותיהם בחופשיות ולהציע רעיונות ייחודיים בפני הממונים עליהם. יש שיאמרו כי ערך הקולקטיביזם, להבדיל מאינדיבידואליזם, מקדם שיתוף פעולה ועבודת צוות החיוניים להצלחתם של סטארט-אפים.
פרופ' בן ישראל: האם תפקודו של צה"ל כצייד ראשים של בני 18 ליחידות טכנולוגיות מהווה יתרון?
מדובר ביתרון שאינו מוגבל רק ליחידות הטכנולוגיות, אלא חל בהקשר כלל-צה"לי ומתבטא בחינוך למיקוד במטרה, לנטילת סיכונים וכו'.
מדובר ביתרון שאינו מוגבל רק ליחידות הטכנולוגיות, אלא חל בהקשר כלל-צה"לי ומתבטא בחינוך למיקוד במטרה, לנטילת סיכונים וכו'.
ד"ר ורדי: כמה סטארט-אפים אתה פוגש מדי חודש?
והאם פיתחת מעין סיסמוגרף לזהות מי מהם יצליח להפוך לחברה בוגרת?
ד"ר ורדי מעריך כי פגש בין 3,000 ל-5,000 צעירים שניסו לגייס כספים. אין לדעת מי יצליח ומי יכשל, ולראיה, אחוז לא קטן מהשקעותיו בתעשיית האינטרנט לא צלח. ארבע מעלות דרושות להצלחה: כשרון, להט, מידות טובות, וחסכנות. בניגוד לפרופ' אהרון, הוא סבור כי האקוסיסטם הישראלי אינו מתאים לחברות גדולות בשל מגבלותיו. יש לטפח סימביוזה בין חברות ענק רב לאומיות המזינות את הזרעים של הסטארט-אפים והחברות הקטנות.
והאם פיתחת מעין סיסמוגרף לזהות מי מהם יצליח להפוך לחברה בוגרת?
ד"ר ורדי מעריך כי פגש בין 3,000 ל-5,000 צעירים שניסו לגייס כספים. אין לדעת מי יצליח ומי יכשל, ולראיה, אחוז לא קטן מהשקעותיו בתעשיית האינטרנט לא צלח. ארבע מעלות דרושות להצלחה: כשרון, להט, מידות טובות, וחסכנות. בניגוד לפרופ' אהרון, הוא סבור כי האקוסיסטם הישראלי אינו מתאים לחברות גדולות בשל מגבלותיו. יש לטפח סימביוזה בין חברות ענק רב לאומיות המזינות את הזרעים של הסטארט-אפים והחברות הקטנות.
פרופ' אייזנהרט: האם נסיון להפוך לאומת scale up נידון להיות בלתי יעיל?
יתכן שהשילוב בין חברות רב לאומיות לתעשיית ההזנק הוא השילוב המיטבי עבור השוק הישראלי.
יתכן שהשילוב בין חברות רב לאומיות לתעשיית ההזנק הוא השילוב המיטבי עבור השוק הישראלי.
פרופ' אהרון: האם אתה מסכים שאין לנסות לשנות את תמהיל התעשייה בישראל?
על מדינת ישראל לסייע לחברות מוטות חדשנות לגדול ולצמוח בישראל כ"חברות שלמות". בחברה שלמה מתקיימת שרשרת מזון לצד המו"פ הכוללת הנדסת מוצר וייצור, עיצוב, תפעול עולמי, תמיכה טכנית, חשבות, לוגיסטיקה ועוד. לחברות שלמות יש השפעה כלכלית גדולה על המשק, המתבטאת ביכולתן להעסיק עובדים רבים בעלי משלחי יד שונים בשכר גבוה.
על מדינת ישראל לסייע לחברות מוטות חדשנות לגדול ולצמוח בישראל כ"חברות שלמות". בחברה שלמה מתקיימת שרשרת מזון לצד המו"פ הכוללת הנדסת מוצר וייצור, עיצוב, תפעול עולמי, תמיכה טכנית, חשבות, לוגיסטיקה ועוד. לחברות שלמות יש השפעה כלכלית גדולה על המשק, המתבטאת ביכולתן להעסיק עובדים רבים בעלי משלחי יד שונים בשכר גבוה.
פרופ' בן ישראל: האם תרבות האקזיט אחראית לכך שאין בישראל די חברות בוגרות כמו צ'ק פוינט?
הגורם המכריע אינו התרבות, אלא אופיו וגודלו של השוק הישראלי. מדובר בשוק קטן, שאין ביכולתו לגדול לשווקים הסמוכים אליו ושמרוחק משווקי היעד שלו- ארה"ב וסין. תמהיל החברות במשק מותאם למגבלות השוק. ישראל משתמשת במשאב היחידי העומד לרשותה- כשרון, כדי לייצר ידע, למשוך ארצה את החברות הרב לאומיות ולייצא ידע. לדידו, העסקת עובדים ישראלים במרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות כגון גוגל, אפל וכו' בישראל, היא בבחינת יצוא ידע.
הגורם המכריע אינו התרבות, אלא אופיו וגודלו של השוק הישראלי. מדובר בשוק קטן, שאין ביכולתו לגדול לשווקים הסמוכים אליו ושמרוחק משווקי היעד שלו- ארה"ב וסין. תמהיל החברות במשק מותאם למגבלות השוק. ישראל משתמשת במשאב היחידי העומד לרשותה- כשרון, כדי לייצר ידע, למשוך ארצה את החברות הרב לאומיות ולייצא ידע. לדידו, העסקת עובדים ישראלים במרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות כגון גוגל, אפל וכו' בישראל, היא בבחינת יצוא ידע.
פאנל: האם יש הכרח לבחור שניתן לשלב בין חלופת אומת סטארט-אפ וחלופת חברות ישראליות בוגרות?
פרופ' בן ישראל: יש לבחור. לא ניתן ליהנות משני העולמות. התרבות היהודית של הטלת ספק בכל דבר תואמת סטארט-אפים אך אינה עולה בקנה אחד עם התרבות של חברות ענק.
ד"ר ורדי: יש חברות גדולות ומצליחות בישראל כגון אינטל ישראל, יבמ ישראל, סיסקו ישראל וכו'. מדובר בחברות רב לאומיות אשר רוכשות סטארט-אפים ישראליים ומקימות בארץ את מרכזי הפיתוח הגדולים ביותר שלהן מחוץ לסיליקון ואלי. שנית, כאשר מסתכלים על מדד יצירת ערך לנפש (per capita), ישראל זוכה בערכים גבוהים במיוחד. בדומה להבדל בין הערך הגבוה בין זרעי עגבניות לעגבניות עצמן. חברת ICQ הישראלית, שהעסיקה 66 עובדים נמכרה ל-AOL באותו השבוע ובאותו המחיר שבו גם נמכרה רולס רויס, שהעסיקה 20,000 עובדים לפולקסוואגן או BMW.
ד"ר ורדי: יש חברות גדולות ומצליחות בישראל כגון אינטל ישראל, יבמ ישראל, סיסקו ישראל וכו'. מדובר בחברות רב לאומיות אשר רוכשות סטארט-אפים ישראליים ומקימות בארץ את מרכזי הפיתוח הגדולים ביותר שלהן מחוץ לסיליקון ואלי. שנית, כאשר מסתכלים על מדד יצירת ערך לנפש (per capita), ישראל זוכה בערכים גבוהים במיוחד. בדומה להבדל בין הערך הגבוה בין זרעי עגבניות לעגבניות עצמן. חברת ICQ הישראלית, שהעסיקה 66 עובדים נמכרה ל-AOL באותו השבוע ובאותו המחיר שבו גם נמכרה רולס רויס, שהעסיקה 20,000 עובדים לפולקסוואגן או BMW.
פרופ' ארז: בהעדר חברות ישראליות בוגרות האם החברה הישראלית מחמיצה תרבות המטפחת התמדה, ביצועים, ניהול, יעדים, מתודולוגיה וסבלנות?
פרופ' ארז נעזרה באבחנתו של מייקל פורטר בין חברות למדינות וקבעה כי ישראל מצטיינת בחדשנות-היתרון היחסי של חברות אך פחות טובה בפרודוקטיביות- היתרון היחסי של מדינות. לדעתה, יש היום חלון הזדמנויות לשילוב הי-טק בתעשיות מסורתיות כדי לבסס ידע לא רק על אינטואיציה אלא על דאטה ולסייע לתעשיות הלאו-טק לצמוח.
פרופ' ארז נעזרה באבחנתו של מייקל פורטר בין חברות למדינות וקבעה כי ישראל מצטיינת בחדשנות-היתרון היחסי של חברות אך פחות טובה בפרודוקטיביות- היתרון היחסי של מדינות. לדעתה, יש היום חלון הזדמנויות לשילוב הי-טק בתעשיות מסורתיות כדי לבסס ידע לא רק על אינטואיציה אלא על דאטה ולסייע לתעשיות הלאו-טק לצמוח.
פרופ' אהרון: בראיון שהתפרסם לאחרונה בגלובס, הבעת דאגה מהמצב. מדוע?
בעבר ממשלת ישראל השקיעה בתעשיית ההיי-טק כדי לבנות את טכנולוגיות המחר, ולראיה צמחו טכנולוגיות חדשות כגון סייבר, פינטק, ננו-טכנולוגיה, רכבים אוטונומיים וכו'. היום, כ- 86% מההשקעות בהיי-טק מגיע מהמגזר הפרטי שמתמקד בטכנולוגיות קיימות ולא עתידיות בעוד שהממשלה משקיעה הרבה פחות מאשר סין, ארה"ב או אירופה.
פרופ' אייזנהרט: יתכן שישראל מוטת מו"פ יתר על המידה. ההתמקדות בטכנולוגיה עתירת ידע כרוכה בפספוס יצירת חברות מוצלחות שאינן חברות הי-טק דוגמת סטארבאקס, נטפליקס או אמזון.
פרופ' אהרון: מהו אחוז העובדים הישראלים בהיי-טק?
270,000 איש מועסקים בתעשיית ההי-טק ומהווים כ-8.3% משוק התעסוקה.
פרופ' ארז: מאיזו חברה עולמית את לומדת?
לא חוקרת חברה ספציפית. רוב העובדים בישראל אינם משתייכים לסקטור ההי-טק ואינם נהנים מיתרונותיו. היום, יש ביכולתנו להחדיר את הידע והיכולות של ההי-טק לתעשיות המסורתיות ולהביא לצמחיתן של האחרונות.
ד"ר ורדי: על איזו חברה אתה חושב בהקשר של צמיחה וחברה בוגרת?
חברות כגון: זאפוס, נטפליקס, אפל. לחברות מצליחות יש שילוב נדיר של שלושה מרכיבים: תרבות, להט ונחישות.
בעבר ממשלת ישראל השקיעה בתעשיית ההיי-טק כדי לבנות את טכנולוגיות המחר, ולראיה צמחו טכנולוגיות חדשות כגון סייבר, פינטק, ננו-טכנולוגיה, רכבים אוטונומיים וכו'. היום, כ- 86% מההשקעות בהיי-טק מגיע מהמגזר הפרטי שמתמקד בטכנולוגיות קיימות ולא עתידיות בעוד שהממשלה משקיעה הרבה פחות מאשר סין, ארה"ב או אירופה.
פרופ' אייזנהרט: יתכן שישראל מוטת מו"פ יתר על המידה. ההתמקדות בטכנולוגיה עתירת ידע כרוכה בפספוס יצירת חברות מוצלחות שאינן חברות הי-טק דוגמת סטארבאקס, נטפליקס או אמזון.
פרופ' אהרון: מהו אחוז העובדים הישראלים בהיי-טק?
270,000 איש מועסקים בתעשיית ההי-טק ומהווים כ-8.3% משוק התעסוקה.
פרופ' ארז: מאיזו חברה עולמית את לומדת?
לא חוקרת חברה ספציפית. רוב העובדים בישראל אינם משתייכים לסקטור ההי-טק ואינם נהנים מיתרונותיו. היום, יש ביכולתנו להחדיר את הידע והיכולות של ההי-טק לתעשיות המסורתיות ולהביא לצמחיתן של האחרונות.
ד"ר ורדי: על איזו חברה אתה חושב בהקשר של צמיחה וחברה בוגרת?
חברות כגון: זאפוס, נטפליקס, אפל. לחברות מצליחות יש שילוב נדיר של שלושה מרכיבים: תרבות, להט ונחישות.
פרופ' בן ישראל: על איזו חברה אתה חושב בהקשר של צמיחה וחברה בוגרת?
יש להוסיף לרשימה מרכיב נוסף ומאוד חשוב- מזל. רב החברות שהצליחו יצרו שוק ולא פתרו בעיה. הקצב המהיר והבלתי יאמן של השינויים הטכנולוגיים כיום מקשה על חיזוי בעיות או פתרונות העתיד. הנתונים מעידים כי 90% מחברות הסטארט-אפ יכשלו. הדבר היחידי שניתן לעשות כדי להיערך למצב זה הוא לדאוג לכך שיהיו כמה שיותר אנשים משכילים ופתרונות חצי-אפויים, הניתנים ליישום במהרה.
יש להוסיף לרשימה מרכיב נוסף ומאוד חשוב- מזל. רב החברות שהצליחו יצרו שוק ולא פתרו בעיה. הקצב המהיר והבלתי יאמן של השינויים הטכנולוגיים כיום מקשה על חיזוי בעיות או פתרונות העתיד. הנתונים מעידים כי 90% מחברות הסטארט-אפ יכשלו. הדבר היחידי שניתן לעשות כדי להיערך למצב זה הוא לדאוג לכך שיהיו כמה שיותר אנשים משכילים ופתרונות חצי-אפויים, הניתנים ליישום במהרה.
פרופ' אייזנהרט סיפרה כי ידוע לה על הרבה חברות בעלות להט שכשלו. היא מציעה לבחון האם מדובר בחברה המוכנה להתנסות, בדומה לנטפליקס שערכה המון ניסויים לפני שיצאה לדרך.
פרופ' אהרון: אילו תובנות מהתעשייה אתה מביא לתפקידך ברשות לחדשנות?
להבדיל מניהול אנשים בסטארט-אפ או בחברה רב לאומית, התפקיד ברשות החדשנות אינו של ניהול אלא של סיוע ויצירת התנאים המתאימים.
פרופ' אהרון: מה היית משנה במערכת החינוך כדי לקדם את יכולת הצמיחה לטובת חלוקה מיטבית של יתרונות הצמיחה?
מערכת החינוך נשרכת מאחור מעצם טבעה. תלמיד שמתחיל כיום ללמוד בכיתה א', יאלץ להתמודד עם העובדה ש-65% מהמקצועות הרלבנטיים עם סיום לימודיו כלל לא היו קיימים כשהחל ללמוד לפיכך, יש צורך ללמוד כיצד ללמוד.
פרופ' ארז: מה היית עושה כדי להעשיר או להכשיר את האקו-סיסטם?
ניתן לשלב טכנולוגיה בחינוך כדי לאפשר לכל תלמיד ללמוד בקצב שלו. על המחנכים ללמוד את שתי השיטות כדי שלא נאבד את היכולת ללמוד יחד.
פרופ' אהרון: אילו תובנות מהתעשייה אתה מביא לתפקידך ברשות לחדשנות?
להבדיל מניהול אנשים בסטארט-אפ או בחברה רב לאומית, התפקיד ברשות החדשנות אינו של ניהול אלא של סיוע ויצירת התנאים המתאימים.
פרופ' אהרון: מה היית משנה במערכת החינוך כדי לקדם את יכולת הצמיחה לטובת חלוקה מיטבית של יתרונות הצמיחה?
מערכת החינוך נשרכת מאחור מעצם טבעה. תלמיד שמתחיל כיום ללמוד בכיתה א', יאלץ להתמודד עם העובדה ש-65% מהמקצועות הרלבנטיים עם סיום לימודיו כלל לא היו קיימים כשהחל ללמוד לפיכך, יש צורך ללמוד כיצד ללמוד.
פרופ' ארז: מה היית עושה כדי להעשיר או להכשיר את האקו-סיסטם?
ניתן לשלב טכנולוגיה בחינוך כדי לאפשר לכל תלמיד ללמוד בקצב שלו. על המחנכים ללמוד את שתי השיטות כדי שלא נאבד את היכולת ללמוד יחד.
דיון פתוח בהשתתפות הקהל:
..............................................................................
דנה וייס: האוכלוסייה בישראל כיום שונה מאוד מהאוכלוסייה שהיתה בקום המדינה. מבין התלמידים הפוקדים היום את כיתה א', 25% הם ערבים, 25% יהודים חרדים שאינם לומדים את מקצועות הליבה, 39% הם יהודים חילוניים והיתר הם בני הציונות הדתית. הרעיון שלה שאומץ בועדת ההיגוי לסדר ישראלי חדש שמונתה ע"י הנשיא ריבלין הוא לקדם נרטיב של אומת סטארט אפ לכל אזרחיה. בחברה בה אין רוב לסקטור מסוים, יש להתייחס לשיוויון כנכס משותף, ולא כזכות שהרב מעניק למיעוט.
פרופ' אהרון: נשים מהוות 26% מהמועסקים בהי-טק, ערבים מהוים 3% (בעוד שחלקם באוכלוסייה הוא 21%), וחרדים מהווים 0.7%. בחברות המונות מעל ל-500 עובדים, אחוז הערבים מבין העובדים הוא 8.5%. 18% מהסטודנטים הם ערבים ובטכניון שיעורם מגיע ל-33%.
פרופ' ארז: קשה לנשים לקחת חלק בסקטור הנשלט ע"י גברים. אך יש לקוות שמגמת יצירת סביבת עבודה חיובית יותר לנשים הנהוגה בחברות הרב-לאומיות כמו מיקרוסופט ויבמ, תתפשט לכל התעשייה. יש יותר נשים בתחום היזמות החברתית.
פרופ' בן ישראל: בסייבר, הנתונים דומים לאלו שפרופ' אהרון ציין ואף גבוהים יותר משום שבתחום התוכנה יש יותר נשים מאשר בתחום הטכנולוגיה באופן כללי.
שאלה מהקהל: האם יש הבדל בין הנרטיב של ישראל, פינלנד או אסטוניה?
פרופ' אייזנהרט: יתכן שמה שמייחד את ישראל הוא עובדת היותה מדינת הגירה.
..............................................................................
דנה וייס: האוכלוסייה בישראל כיום שונה מאוד מהאוכלוסייה שהיתה בקום המדינה. מבין התלמידים הפוקדים היום את כיתה א', 25% הם ערבים, 25% יהודים חרדים שאינם לומדים את מקצועות הליבה, 39% הם יהודים חילוניים והיתר הם בני הציונות הדתית. הרעיון שלה שאומץ בועדת ההיגוי לסדר ישראלי חדש שמונתה ע"י הנשיא ריבלין הוא לקדם נרטיב של אומת סטארט אפ לכל אזרחיה. בחברה בה אין רוב לסקטור מסוים, יש להתייחס לשיוויון כנכס משותף, ולא כזכות שהרב מעניק למיעוט.
פרופ' אהרון: נשים מהוות 26% מהמועסקים בהי-טק, ערבים מהוים 3% (בעוד שחלקם באוכלוסייה הוא 21%), וחרדים מהווים 0.7%. בחברות המונות מעל ל-500 עובדים, אחוז הערבים מבין העובדים הוא 8.5%. 18% מהסטודנטים הם ערבים ובטכניון שיעורם מגיע ל-33%.
פרופ' ארז: קשה לנשים לקחת חלק בסקטור הנשלט ע"י גברים. אך יש לקוות שמגמת יצירת סביבת עבודה חיובית יותר לנשים הנהוגה בחברות הרב-לאומיות כמו מיקרוסופט ויבמ, תתפשט לכל התעשייה. יש יותר נשים בתחום היזמות החברתית.
פרופ' בן ישראל: בסייבר, הנתונים דומים לאלו שפרופ' אהרון ציין ואף גבוהים יותר משום שבתחום התוכנה יש יותר נשים מאשר בתחום הטכנולוגיה באופן כללי.
שאלה מהקהל: האם יש הבדל בין הנרטיב של ישראל, פינלנד או אסטוניה?
פרופ' אייזנהרט: יתכן שמה שמייחד את ישראל הוא עובדת היותה מדינת הגירה.
מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי | אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 6997801 | טלפון: 03-6407609