Making Waves - Aligning the Financial System with Sustainable Development
בדברי הפתיחה הציגה מנהלת המכון, ד"ר רוית כהן מיתר, את ד"ר סיימון צדק, מומחה עולמי והוגה דעות בתחום הקיימות והאחריות התאגידית, המשמש כיועץ לארגונים גלובליים, לממשלות ולאו"ם בנושאי אסטרטגיה ומימון בר קיימא, מכהן כמרצה אורח באוניברסיטאות מובילות בעולם כמו הרווארד וטושיגוואה בסין וספרו "התאגיד האזרחי" זכה בפרסים יוקרתיים.
ד"ר צדק אמר שהרצאתו תתמקד בהיבט הפיננסי של היעדים לפיתוח בר-קיימא, בו הוא מתמחה בשנים האחרונות. האתגר הפיננסי העומד לפתחנו עולה מהעדר התאימות בין גודלה של הכלכלה העולמית ($80 טריליון) לבין ההשקעה במטרות לפיתוח בר-קיימא. הגורמים להיערכות לקויה זו כוללים: תמחור שגוי, רגולציה חלשה, ושימוש שגוי של מימון ציבורי ופרטי. הכלכלה הגלובלית נשענת על מערכת פיננסית בת 300 טריליון דולר המעוגנת ברווח קצר מועד ובפרמיית נזילות. עוגן זה גורם לכך שהמערכת הפיננסית נכשלת במילוי יעודה המקורי: מימון צמיחה כלכלית בת קיימא, מכלילה וארוכת טווח. כך גם מוגדרת מערכת פיננסית ירוקה או בת-קיימא במסגרתה נשקלים שיקולים אשר עד לאחרונה נחשבו כשיקולים חיצוניים לא כלכליים.
בתחילת 2014 עמד ד"ר צדק בראש ועדה שיוסדה ע"י האו"ם, באמצעות (UNET (UN Environment לחקירת יחסי הגומלין בין אופן פעולת השווקים הפיננסיים למימון בר קיימא. המיקוד היה במישור הלאומי והאזורי, תחום פעולתם של כלל השווקים הפיננסיים, ויצירת מאגר ידע רחב המורכב מגופים רבים מכל העולם. סין, למשל, הובילה מדיניות פורצת דרך של התערבות ממשלתית אקטיבית במערכת הפיננסית כדי לייצר מערכת פיננסית ירוקה או ברת-קיימא כשעמדה בראש פסגת 20G. המקבילה של סין באירופה, היא יוזמת HLEG (High-Level Expert Group on Sustainable Finance) אשר הניחה את היסודות לתכנית פעולה מקיפה ביבשת.
המשבר הכלכלי ב-2008 הוכיח כי ההנחה, לפיה אם יש בעיה בכלכלה האמיתית, יש לתקנה ואז השווקים הפיננסיים ידאגו לעצמם (בשל יעילות השוק), היא מיתוס שקרי. המודעות לחשיבות מימון בר-קיימא עולה בהדרגה, ולראיה הנושא נכלל לראשונה באג'נדה של פסגת 7G. הבנק העולמי, החל להתייחס לנושא בהרחבה מתוך הבנה כי עליו לקדמו בשני התחומים עליהם הוא אמון, הן בצד המאזן, והן בפיתוח בר קיימא של שווקי ההון והפיננסיים במדינות מתפתחות ברחבי העולם.
ההתקדמות בתחום מתרחשת ברובה המכריע במדינות מתפתחות, שם מתרכזים 95% מהמקרים בעולם (בעיקר כאשר כוללים גם היבטים חברתיים והעצמה כלכלית לבני מיעוטים). ההפרדה בין מדיניות לרגולציה במדינות ה-OECD שהיתה מוצדקת בשנות השבעים, הפכה היום לאג'נדה רעילה באותן מדינות. זאת, בעוד שהבנקים המרכזיים בסין, בנגלדש, אינדונזיה ופרו הבינו כי אין להתייחס לשוק הפיננסי כשוק לפרמצבטיקה, מכוניות או מסטיקים, אלא כפלטפורמה לתמיכה בכלכלה אמתית ומכלילה.
לפנינו דרך ארוכה. אמנם יש השקעה באג"ח ירוקות, ואף כמותם הוכפלה פי עשר בחמש השנים האחרונות, אך הן עדין מהוות רק 1% משוק האג"ח העולמי ששוויו כ- 100 טריליון דולר. המערכת הפיננסית היא כה דינמית ומורכבת שלא ניתן לשנותה באמצעות בניית תכנית אב (blueprint). מרק קרני, נגיד הבנק המרכזי של אנגליה אמר כי בכדי לעמוד ביעדי האקלים הכלולים בהסכם פריז, יש צורך לאתחל את המערכת הפיננסית.
יש לנקוט בצעדים קטנים בעלי השלכות מרחיקות לכת כדי להוביל לשינויים גדולים. קשה לדעת א-פריורית באילו צעדים להשקיע. נקודת ההתחלה היא אג"ח ירוקה, משום שההכנסות הצמודות לה מושקעות בגורם המקדם את התחום, כגון עצים, מסילות רכבת וכו'. לכן בבואנו לבחור יעד בו כדאי להתחיל בשינוי קטן נתמקד בבייג'ין, מקור הכסף, ההשפעה והסיכון.
מימון מוביל לשינוי התנהגות. ברמת ההמונים, בכדי להביא לשינוי התנהגות ארוך טווח, יש לרתום את הדיגיטל, אשר משנה לחלוטין את המודל העסקי של השוק הפיננסי. ההשקעה בתשתיות, אשר באופן מסורתי נקשרת לכבישים ובטון תתבטא בהשקעה בטכנולוגיה כגון זו שבקורקינט או אופני עיר עם שתלים דיגיטליים.
מימון מוביל לשינוי התנהגות. ברמת ההמונים, בכדי להביא לשינוי התנהגות ארוך טווח, יש לרתום את הדיגיטל, אשר משנה לחלוטין את המודל העסקי של השוק הפיננסי. ההשקעה בתשתיות, אשר באופן מסורתי נקשרת לכבישים ובטון תתבטא בהשקעה בטכנולוגיה כגון זו שבקורקינט או אופני עיר עם שתלים דיגיטליים.
בשנות ה-90, תחום ה-CSR היה מצומצם לפילנתרופיה ושקיפות בדיווח בעוד שהיום שיקולים חברתיים וסביבתיים כבר תופסים את מרכז הבמה. דוגמא לכך היא חברת Ant Financial Services אשר ממנפת טכנולוגיית מובייל, ביג דאטה ומדיה חברתית לתמרץ התנהגות צרכנית ירוקה באמצעות אפליקצית Ant Forest , האפליקציה בעלת קצב הגידול הכי גבוה בהיסטוריה הדיגיטלית.
מבחינת המערכת הפיננסית, מדובר למעשה בחמישה מרכזים פיננסיים עולמיים וביניהם ניו-יורק, לונדון, סינגפור והונג-קונג אשר מפקחים על 80% מהפעילות הפיננסית בעולם. לכן, הוקמה רשת פנימית בין הבנקים המרכזיים במטרה לקדם מודעות ומוטיבציה למימון בר-קיימא, ובמקביל הושקעו משאבים בארגונים אזרחיים המדרגים את פעילות הבנקים בהתאם למדדים ירוקים.
מבחינת המערכת הפיננסית, מדובר למעשה בחמישה מרכזים פיננסיים עולמיים וביניהם ניו-יורק, לונדון, סינגפור והונג-קונג אשר מפקחים על 80% מהפעילות הפיננסית בעולם. לכן, הוקמה רשת פנימית בין הבנקים המרכזיים במטרה לקדם מודעות ומוטיבציה למימון בר-קיימא, ובמקביל הושקעו משאבים בארגונים אזרחיים המדרגים את פעילות הבנקים בהתאם למדדים ירוקים.
במענה לשאלה מהי עצתו לבנקים ומשקיעים, ענה ד"ר צדק כי כדי להשיג שינוי משמעותי יש לשאוף לבניית קואליציות בינלאומיות ולדרוש מהרגולטורים ומקובעי המדיניות לקדם שינויים ברמה הלאומית. בנוגע לשאלה בדבר האלמנט האנושי ושיפור מדד ה- wellbeing של אנשים כאמצעי לקידום התחום כולו, טען ד"ר צדק שיש הגיון בחיפוש מידות אלטרנטיביות אך הוא חושש ממדד דגנרטיבי של אושר, בין היתר, משום שאינו ממצה את המושג wellbeing, כפי שמזג אויר אינו ממצה את המושג אקלים.
ד"ר צדק נשאל לגבי העדר התיחסות למימד פוליטי במודל שלו, בעוד שהרגולטורים עצמם ממונים ע"י פוליטיקאים. לכך, ענה ד"ר צדק כי בכל תחום קיימים אתגרים פוליטיים, והמלצתו היא לפנות לכח עולה, כגון סין, ולא למקור כח שאינו מעוניין לשנות את דרכי החשיבה שלו כגון וול סטריט. במענה לשאלה האם יוזמות ירוקות יגרמו לאובדן משרות עקב האוטומציה, ד"ר צדק טען כי מדובר בנושא מורכב, כאשר האספקט הירוק הוא רק חלק קטן מהגורמים שישפיעו על שוק התעסוקה העתידי. לסיכום, ד"ר צדק הסביר כי הועדה בראשותו לא עסקה בכתיבת המלצות אלא התמקדה בחיבוריות וביצירת נראטיב מחבר בין אנשים, תופעות ויוזמות כדי ליצור רשת של שינוי חברתי.
בדברי הסיכום, הודה פרופ' דן וייס לד"ר צדק על הרצאה מרתקת ובהתייחסו לפרקטיקה הישראלית ציין כי הרגולטורים דנו בחשיבות זהות בעלי המניות של ארגונים בישראל. יחד עם זאת אין בישראל התייחסות לשיקולים סביבתיים, השפעות על שינוי אקלים, פליטות פחמן, אתיקה וצדק. דבריו של ד"ר צדק שפכו אור על הצעדים שניתן לעשות כדי לנוע קדימה בדרך המשמעותית הזו.
מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי | אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 6997801 | טלפון: 03-6407609