המהלך האסטרטגי ה-26
Start-Up Nation 2.0
דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
בדברי הפתיחה התייחסו יאיר סרוסי, יו"ר המכון, פרופ' משה צבירן, ראש המכון ודקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר ואודי אהרוני, מנהל המכון, לשאלה האם יתרון מדינת הסטארט אפ, המושתת על תעשיית ההיי-טק הישראלית כמשאב מרכזי, הינו בר קיימא בהתחשב במשאבים המוגבלים העומדים לרשות המדינה, ביחס להשקעותיהן של סין ושחקניות נוספות. אודי אהרוני, הציג את אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות והפנה אליו את שאלת הפתיחה: האם שיתוף הממשלה בתעשיית החדשנות היא הכרחית?
דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
בפתח דבריו סקר אהרון אהרון את הנתונים אשר מיקמו את ישראל בפסגת הטכנולוגיה העולמית. כמובילה עולמית במו"פ, ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל בשנת 2016 עמדה על כ- 4.3% מהתמ"ג לעומת 2.4% בממוצע במדינות OECD. עם תרבות יזמית משגשגת, ישראל אף מדורגת במקום הראשון בעולם בהשקעות הון סיכון כשיעור מהתמ"ג, כאשר בשנת 2017 ההשקעות הסתכמו ב- 5.2 מיליארד דולר ונרשם שיא חדש של אקזיטים בסך 24 מיליארד דולר. בעשורים האחרונים, ישראל הפכה למוקד משיכה לחברות רב-לאומיות מובילות אשר הקימו בה מרכזי מו"פ וחדשנות והשקעותיהן מהוות 50% מהשקעות מו"פ בתעשייה.
מעבר להיותה אחראית ל- 12% מהתמ"ג, 43% מהייצוא, ו- 8.3% מסך המועסקים במשק, לתעשייה עתירת הידע השפעה גדולה על המשק הישראלי. ה- "secret sauce" של ישראל ומה שמייחד אותה הוא יתרון הקוטן ומימדי אקו-סיסטם המאפשרים שת"פ וביטוי מקסימלי ליכולות מולטי דיציפלינריות. ייחוד נוסף הוא הצבא, אשר רותם אנשים לפתרון אתגרים בלתי אפשריים בגיל צעיר בו הם חדורי אמונה כי הכל פתיר.
לצד הישגים אלו, החלו בשנים האחרונות להתעורר אתגרים חדשים בפני המשק הישראלי אשר דרשו היערכות שונה של מדיניות החדשנות בישראל. בעשור האחרון, משקל ההיי-טק בכלל התעסוקה לא עלה ונע סביב 8% למרות שהאוכלוסייה גדלה.
פערי הפריון (התוצר לשעת עבודה) של מרבית ענפי התעשייה והשירותים בישראל לעומת מדינות מפותחות אחרות מעידים
שהחדשנות בתעשיית ההייטק אינה מחלחלת מספיק לענפים אחרים ואינה מוטמעת בהם. במקביל, התחרות הגלובלית על הובלה טכנולוגית גוברת, וממשלות במדינות אחרות מאיצות את השקעתן בחדשנות בעוד שבישראל ההשקעה הממשלתית במו"פ כאחוז מהתמ"ג הולכת ויורדת לאורך השנים.
דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
נוכח אתגרים אלו הוחלט להחליף את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ ברשות סטטוטורית עצמאית הפועלת לקידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית מכלילה ובת-קיימא בישראל. המשימות עליהן מופקדת הרשות לחדשנות הן שימור וחיזוק המובילות הטכנולוגית והתרבות היזמית בישראל תוך השקעה במיזמים אשר יגדילו את הערך הכלכלי למשק ויניבו תרומה לתוצר, ליצוא, ולתעסוקה איכותית לאורך זמן. כך, על כל דולר שרשות החדשנות משקיעה, התוספת לכלכלה של המדינה היא בין חמישה לשמונה דולר. באספקלריה זו, השאיפה היא לתמרץ חברות ישראליות להשאר בארץ, למשוך חברות רב לאומיות בתחומים מתעוררים, ולעודד חברות הזנק ומרכזי מו"פ להפוך לחברות שלמות, כדי שתרומתן לא תוגבל רק לעיסוק בחזית הטכנולוגיה ולחלחול שיטות ניהול מסודרות למשק אלא תיצור ערך כלכלי למשק.
רשות החדשנות פועלת להגדלת כוח האדם המיומן להיי-טק וגיוון המועסקים לצורך הרחבת מעגל התעסוקה מ-270,000 מועסקים בתעשייה מוטת חדשנות בשנת 2017 ל-500,000 מועסקים בשנת 2027. הרשות תומכת בכל שלבי החיים של מיזמים – מהעברת ידע ומסחור קניין רוחני מהאקדמיה ועד לחברות גדולות - ובכל הענפים הטכנולוגיים – מחקלאות ופלסטיקה ועד מים ופינטק. הרשות מטפלת אך ורק בכשלי שוק, קרי תחומים המאופיינים בהעדר הון סיכון פרטי בשל סיכון גבוה, תהליכי פיתוח ארוכים או השקעה כספית משמעותית, כגון פארמה או סטארט אפים בתחום הסמיקונדוקטור. השקעות הרשות מנותבות ל"גלי" הטכנולוגיה הבאים, בדומה להישגי התכנית הממשלתית לתמיכה בתעשיית הרכב אשר כלל לא היתה קיימת בארץ לפני עשור ואילו כיום מונה כ-500 סטארט אפים בתחום הרכב האוטונומי.
לסיכום, הכלים של רשות החדשנות הם הגברת מהירות הקטר של כח אדם מיומן בהיי-טק ובחדשנות וחיבורו לקרונות המשק
באמצעות הטמעת חדשנות בענפים מסורתיים, גיוון מועסקים, והשקעה בפריפריה. זאת באמצעות עידוד לצמיחה כלכלית מוטת חדשנות בכלל המשק, מעבר ל-industry 4.0, מערכות חדשנות נוספות לצד האקו-סיסטם הקיים של ICT
(Information Communication Technology), מקסום ההשפעה המשקית של החברות הרב-לאומית, ועידוד לחברות
שלמות. בסיום הרצאתו, הסכים אהרון עם הערתו של אחד הנוכחים בקהל כי הצלחתה של ישראל נזקפת בין היתר לגיוון האתני שלה.
דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
בהמשך להרצאתו של אהרון אהרון, נמסרה זכות הדיבור ליגאל ארליך, המדען הראשי לשעבר במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומי שעמד מאחורי "יוזמה", תכנית ממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון, שיושמה בהצלחה בישראל בשנות ה-90. ארליך ציין כי במקביל לעליה הגדולה מבריה"מ, כשבישראל פעלה רק קרן הון סיכון אחת, הממשלה חברה לשותפים זרים והשקיעה באופן ישיר כ-100 מיליון דולר. כתוצאה מכך, קודמו יכולות הניהול והשיווק בחברות הזנק ובסוף שנות ה-90, נוצרה בישראל מסה קריטית של 100 קרנות הון סיכון. ישראל הפכה ממקום שבאים להפסיד בו כסף למקום של הצלחה.
דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, נשא דברים על כלכלת ישראל ויעדי משרד האוצר של צמצום האי שיוויון ועידוד הצמיחה והפריון. הוא ציין כי הצריכה הפרטית היא הקטר המרכזי לצמיחה, אך יש לשים לב להשפעת מרכיב זה על הפערים בחברה. הקטר המרכזי לצמצום אי השיוויון בישראל, אשר עברה ממדיניות רווחה של מתן קצבאות למדיניות עידוד תעסוקה, הוא השתתפות בשוק העבודה. כתוצאה מכך, אי השוויון נטו בישראל ממשיך להצטמצם, בשונה ממרבית המדינות המפותחות כאשר תחזית הצמיחה לשנת 2018 נעה בין 3.1-3.2%. המדינה הגדילה את מס ההכנסה השלילי ואת משכורת המינימום כתמריצים להקטנת תוחלת העוני. הגדלת ההכנסה הפנויה משפיעה על הצריכה ועל כל המשק.
שיפור הצמיחה והפריון מצריך טיפול ביוקר המחיה ובתחרות ובתוך כך, המרכיב הראשון הוא נושא הדיור, המהווה את ההוצאה הגדולה ביותר עבור משקי בית בישראל. למעשה, המשימה אינה הורדת מחירי הדיור אלא הגדלת היצע הדירות. בנסיון לייעל את שרשרת ההיצע ולקצר את פרק הזמן הנדרש לבניית דירות, שר האוצר ריכז את התהליכים וההחלטות של גופים שונים תחת משרד האוצר. בעבר, נקטה המדינה בגישה של מיקסום מחירי הקרקעות באמצעות פיצול מכרזים. ככל שמתייקר מחיר הקרקע, המהווה מרכיב משמעותי מערך הדירה כך מתייקרים מחירי הדירות. לעומת זאת, תכנית מחיר למשתכן, אשר הביאה לירידה של 25-30% במחירי שוק, מבוססת על הסכמי פיתוח כזרז לקידום תכניות תשתית והיתרי בניה ועל הנחה בת 50-100% מערך הקרקע הניתנת לגורם שמתחייב להציע את הדירה למכירה במחיר הנמוך ביותר.
הוזלת מחירי מוצרי הצריכה מושגת באמצעות הגברת התחרות, פתיחת השוק המקומי לייבוא, מתן סובסידיות לחקלאים, רפורמת ייבוא אישי והורדת מכסים על ביגוד ואלקטרוניקה. במקביל, משרד האוצר שוקד על הגברת התחרות בענף הפיננסי כדי לטפל בבעיית האשראי של עסקים קטנים ובינוניים, הן באמצעות הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים והן באמצעות בניית מאגר נתונים מבוסס ענן שיקל על לקוחות לעבור בין בנקים. כדי לעודד את הסקטור הפרטי נעשים מאמצים להפחית את הרגולציה והגברת התחרות הפנימית והבינלאומית בענפי השירותים. על מנת ליצור שיוויון הזדמנויות ולצמצם את אי השיוויון בחברה משרד האוצר מקדם שת"פ כלכלי עם הפלסטינים ופועל לשילוב האוכלוסייה הערבית והחרדית בכלכלה, בין היתר על ידי הכשרה מקצועית וטכנולוגית שמסייעת גם בהיבט של הגדלת ושיפור כח אדם מיומן בתחום הטכנולוגי, התורמים לשיפור הפריון ומנועי צמיחה, לצד ייעול המגזר הציבורי.
דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
פנל המומחים בראשותו של יאיר סרוסי, יו"ר המכון ובהשתתפות ד"ר אורנה ברי, יזמת, מדענית ראשית ומנהלת בכירה בחדשנות טכנולוגית, ויזמי ההיי-טק ומשקיעי ההון סיכון ינקי מרגלית ויזהר שי דן בדרכים לשיפור ושימור מעמדו של ענף ההי-טק. ד"ר ברי סיפרה מדוע בחרה בתחום בלתי שגרתי עבור נשים בזמנו ואיך התחילה את דרכה. ד"ר ברי ציינה כי התחילה את דרכה בתחום הטכנולוגי עוד בצבא כאשר עבדה בתכנית הקרקע של ביה"ס לטיסה ובזכות אימפרוביזציה, מאפיין ישראלי מובהק, זכתה לתרגם ולערוך את ספרי ההדרכה של המטוסים. לאחר מכן, היא בחרה בתחום בשל העצמאות הכלכלית. המסלול שלה כאישה אופיין בתמהיל של "דווקא", אימפרוביזציה ובשאיבת הנאה מעבודה במחיצת אנשים חושבים. היא סבורה כי מה שדרוש על מנת שישראל תהא ברת קיימא בהקשר הטכנולוגי הוא שיפור השירותים הפנימיים, הפריון, השכר הריאלי ופיתוח הפריפריה באמצעות תשתיות תחבורה שימשכו משפחות לגור שם.
יאיר סרוסי הפנה לינקי מרגלית את השאלה כיצד ישראל משתלבת בהיי-טק הגלובלי? מרגלית ציין כי על ההיי-טק הישראלי להיות יותר גלובלי, מכליל ורלבנטי. בהיבט הגלובלי, לדעתו על ישראל להפוך ל-hub ומעין מרכז דו כיווני שניזון מטאלנטים מארצות אחרות כגון הודו וסין, כדי להיות סיליקון ואלי ולא "סיליקון ואדי". יש להתגאות בישראלים שעוברים לעבוד בחו"ל ולראות זאת כייצוא של מוחות ולא כבריחת מוחות. שנית, על ההיי-טק להיות יותר מכליל מבחינה גיאוגרפית, מגזרית ומגדרית, כאשר לדעתו הפספוס הגדול ביותר של התעשייה בארץ הוא הנשים. ושלישית, על התעשייה להיות יותר רלבנטית, קרי לפתור אתגרים קריטיים לאנושות כגון אנרגיה, מים, יציאה לחלל, ופערים חברתיים ולא להתמקד רק בסייבר, בינה מלאכותית, תוכנה, רובוטיקה ו-storage.
סרוסי ציין כי יזהר שי עובד עם צעירים, שאל אותו מה למד מכך וביקש ממנו לחלוק עם הקהל את זוית היזם. שי ציין כי חובת
הגברים היא לקדם נשים. הוא סבור כי ניתן לשלב בין פתרון בעיותיהם הרבות של היזמים לבין אי השיוויון החברתי והתעסוקתי.
נדרש שינוי חשיבתי המעודד את היזמים לצאת לחפש עובדים בפריפריה. סרוסי שאל האם על המדינה לכוון לקונסולידציה
ובניית חברות ארוכות טווח או לאפשר אקזיטים? שי ענה כי כל עוד ישראל אינה מממנת את תעשיית ההיי-טק המקומית אלא
למעלה מ-90% מהמימון מגיע ממקורות זרים, כגון קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה, לא ניתן לבוא בטענות למשקיעים.
כמו כן, יזמים ישראלים מהפריפריה שעושים אקזיט, מנצלים הזדמנות חד-פעמית לשנות את חייהם ומהווים מודל לחיקוי לכל
הסביבה.
לשאלתו של סרוסי אודות הזרמים הגלובליים בטכנולוגיה ענה מרגלית כי בעתיד נגיע לשיעור אבטלה של 99% משום שטכנולוגיה תחליף טייסים, רופאים, בנקאים, מרצים וכו'. הטכנולוגיה נותנת מענה לתהליכים והחלון היחידי שיוותר לבני אדם הוא יזמות טכנולוגית, חברתית, רוחנית וכו'. בכל התחומים, התעשיות מתמרכזות, החלונות נסגרים ומספר החברות העוסקות בתחום ספציפי קטן. המעבר ליזמות בתחומים קריטיים, גם תקדם את האנושות וגם תגדיל את החלונות.
דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
